באיחור של 20 שנה בערך, גם הספרים זכו לריאליטי. בעצם זאת לא באמת תוכנית ריאליטי, אלא יותר ניסיון להקליל את הדבר הזה שנקרא "לקרוא ספר" – מה שפעם היה נחשב לתחביב מספר 1, או לפחות משהו טוב לשקר עליו בדייטים. והיום, מי קורא ספרים? אולי סופרים אחרים. חנויות הספרים הן מזמן משהו בין חנות צעצועים לחנויות פופ משנות ה-90. אלה לא חנויות ספרים, אלה חנויות שמוכרות גם ספרים, בין היתר.
הפורמט, שיצר תסריטאי "ארץ נהדרת" איתי רייכר (שגם מככב בסדרה), הוא די פשוט ויחד עם זאת מעט מוזר: שלושה שחקנים, קומיקאים, או בקיצור אנשים מספיק מוכרים כמו גורי אלפי, מנסים לשכנע משתתף אנונימי לקרוא את הספר שהם ממליצים עליו, אחרי שהם שומעים מה הוא רוצה לקרוא. נוצר מעין ויכוח בין שלושתם, שלפעמים משעשע ולפעמים סתם מוזר. "הכרישים", רק עם הספרים כסטארט-אפ.
התוצאה חמודה לעיתים, ובפעמים אחרות זה מרגיש כמו "אנחנו רוצים לעשות תוכנית חשובה אבל עם קריצה", וכל המנגנון של התוכנית נחשף. הבדיחות על הספרים שבחרו משתתפים אחרים לא תמיד חדות, ניכר שמישהו נזהר בכבודם של הספרים – כאילו שגם בריאליטי אנחנו חייבים להשתחוות בפני המילה הכתובה. לדוגמה, כשמישהו המליץ על "כל החיים לפניו", אפשר היה לומר בפשטות שהוא אוברייטד ומשעמם. אתה מחכה שהקומיקאים המוכשרים יעשו את מה שהם יודעים, והם לפעמים משחקים זהיר מדי. חבל. עשית ריאליטי? לך עד הסוף.
האם אנשים יחזרו לקרוא? את זה התוכנית הזאת מתה שיגידו עליה יום אחד, והמאמץ הזה ניכר. יחד עם זאת, היא מצליחה להיות קלילה כמו ספר של ניק הורנבי. ויודעים מה? הלוואי שתצליח במשימה הזאת. יש לה רגעים מצוינים שבהם היא מרגישה כמו ממתק שמצאת בטעות בנטפליקס.
"אתה חייב לקרוא את זה" היא תוכן קלאסי של התאגיד, לטוב ולרע. אם היא תלך עוד כמה צעדים קדימה ותהיה פחות כבדה, יהיה לכולם יותר טוב. קריאת ספרים זאת לא משימה מסובכת או תחביב עילאי כמו שעושים ממנה. ההמלצות של המשתתפים מחדדות את אחת הבעיות של היקום הספרותי: הוא דורש המון מחויבות ולא מספיק נגיש.
ויש עוד דברים שחסרים, לפחות בתוכניות הראשונות, כמו למשל לשמוע מה הקוראים עצמם חשבו על הספר שהמליצו להם עליו.
קריאת הספרים צריכה להיות כיפית שוב. "אתה חייב לקרוא את זה" עושה צעד בכיוון הנכון. הבעיה היא שבעוד כמה שנים גם תוכניות כאלה לא יהיה כוח לראות, ויהיה בטח פרויקט שישכנע אנשים לראות טלוויזיה במקום לגלול ברשתות החברתיות. ספר? מה זה בכלל? משהו עם דפים והרבה מילים, לא?
בקטנה
במהדורה המרכזית של ערוץ 12 שודרה כתבה על "הקושי של המסבירנים" – פעילי ההסברה, שנתק־ לים בקשיים בגלל חידוש הלחימה בעזה והתמונות הקשות שמגיעות משם. רק דבר אחד חסר: אם המצב שלנו בעולם לא טוב, אז אולי "המ־ סבירנים" מטעם עצמם לא כאלה טובים כמו שעושים מהם? הקשיים עכשיו הם דווקא מבחן בשבילם, ונדמה שהם מתרסקים.
