כאשר בינואר 2013 הודיע פרופ' סטנלי פישר, אז נגיד בנק ישראל באמצע כהונה שנייה, על כוונתו לפרוש בקרוב מתפקידו, כתבתי ב"ידיעות אחרונות": "פישר העלה את קרנה של הכלכלה שלנו לשיאים. בזכותו פרמיית הסיכון של ישראל בשוקי הון נמוכה, ודירוג האשראי שלה גבוה. טיפולו היצירתי, האמיץ והמדויק במשבר הפיננסי החל מ-2008 לא רק הניב לו תארים של הנגיד הטוב בעולם, אלא – וזה העיקר – הגן הגנה אקטיבית על המשק הישראלי בשעותיו הקשות". ובשורה התחתונה: "בסוגיות כלכליות פרופ' פישר היה ונותר איש של כלכלת שוק מרוסנת ומפוקחת".
לתואר שנתתי לו אז – המדינאי הכלכלי מספר אחת של ישראל – ראוי להוסיף כעת, עם פטירתו בגיל 81, את התואר "הרפורמטור הגדול". אמנם נתניהו נוהג להשוויץ ברפורמות כלכליות שהנהיג כשר אוצר בשנים 2003 עד 2005, וטוען שהחלטותיו הניחו את היסודות לשגשוג בן 20 השנים, אך במבחן הנתונים ברור שהמהלכים שהוביל הנגיד פישר היו גורם מכריע בהתנעת הצמיחה של המשק וגורם מסייע ראשון במעלה בשימור הישגיו. להלן אחדים ממהלכיו החשובים (הגם פחות ידועים) כמבוגר האחראי:
• ביצור חוקי של עצמאות בנק ישראל (בחוק בנק ישראל 2010 – הטוב מסוגו בעולם) ושל תפקידיו ומבנהו, ומיסוד היחסים בין הבנק המרכזי, הנגיד שלו והמועצה המוניטרית – לבין הממשלה, הבנקים והשווקים הפיננסיים.
• שימוש בריבית אך ורק ככלי למאבק באינפלציה ולא כמכשיר לתמרץ צמיחה. עידוד הצמיחה, סבר פרופ' פישר, הוא הג'וב העיקרי של המדיניות התקציבית.
• פיקוח הדוק על שוקי המשכנתאות ופרסום הוראות המגבילות את גובה המשכנתה ביחס למחיר הדירה, ואת משקל המשכנתאות בריבית קבועה מול ריבית משתנה. הכל להגנת הלקוחות.
• חתירה לבנקים מסחריים בלי גרעיני שליטה והתערבות פרטנית בבעלותם ובניהולם, כאשר הניהול מסוכן. בשני מקרים בולטים קבע הנגיד פישר הלכות חדשות: הוא מנע את מכירת השליטה בבנק לאומי לקרן גידור אמריקאית והדיח מכהונתו כיו"ר בנק הפועלים את דני דנקנר, השליח של בעלת גרעין השליטה בבנק (אז) שרי אריסון.
• הסדרה משביעת רצון של מחירי העמלות הבנקאיות שהטרידה את הציבור שנים רבות.
• התערבות קבועה ומוצהרת מראש בשוק מטבע החוץ: קניית דולרים גם כדי למנוע ייסוף חד בשער השקל, וגם כדי להגדיל במאות אחוזים את רזרבות מטבע החוץ של מדינת ישראל. כיום הן קרובות ל-220 מיליארד דולר.
• הנחיות ברורות לבנקים כיצד לחשב את ההלימות של הונם העצמי ביחס לסיכוני האשראי שלהם וחקיקת משנה מחמירה להבטחת יציבות המערכת הבנקאית כולה, במיוחד אחרי המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008-2009. הודות לעקשנות של פישר המערכת הבנקאית הישראלית נחשבת עד היום לאחת האיתנות והיעילות בעולם.
• התנגדות בלתי מתפשרת לפופוליזם כלכלי וחברתי מהשמאל והימין כאחד. פרופ' פישר לא נסחף עם המחאה החברתית של קיץ 2011, והסתייג בתוקף מההשקפות וההמלצות הקיצוניות של חלק ממוביליה. בה בעת שלל את התפיסה של נתניהו ולפיה הקלות במס הכנסה ובמס חברות יעודדו השקעות וצמיחה. על אפם וחמתם של הפופוליסטים תמך הנגיד פישר בהתלהבות במתווה הגז הטבעי שחסך למדינת ישראל מאות מיליארדי שקלים.
• פרופ' פישר בתפקידו כיועץ כלכלי ראשי לממשלה דרש ממנה לנהל תקציב רב-שנתי התואם את מצב המשק: מרחיב בימי מיתון, מרסן בימי גאות ומפחית משנה לשנה את היחס בין החוב הציבורי לתוצר מקומי. הממשלות לא תמיד הקשיבו לו, והיחסים בינו לבין ראש הממשלה נתניהו הלכו והידרדרו עד שהגיעו לפיצוץ שהוביל לפרישת פרופ' פישר מהנגידות ושובו לאמריקה. לא לפני שהציע את המשנה שלו, פרופ' קרנית פלוג, לנגידה הבאה. וכך היה.
"כנגיד בנק ישראל", כתבתי ב-2013, "היה פרופ' פישר המאבחן והמרפא, המרגיע והמנתח. אלמלא פעולותיו החשובות כולנו היינו היום במקום כלכלי אחר, הרבה יותר גרוע". גם היום אני לא מוצא מילים יותר תואמות לסכם את תרומתו לישראל. יהיה זכרו ברוך.
הרפורמטור הגדול: המהלכים החשובים של סטנלי פישר
ביצור עצמאות בנק ישראל מול הממשלה, הבנקים והשווקים.
שימוש בריבית אך ורק ככלי למאבק באינפלציה.
פיקוח הדוק על שוקי המשכנתאות להגנת הלקוחות.
חתירה לבנקים מסחריים בלי גרעיני שליטה.
הסדרת העמלות הבנקאיות שהטרידו את הציבור.
קניית דולרים כדי למנוע ייסוף חד בשקל.
הנחיות ברורות לבנקים להבטחת יציבות המערכת.
התנגדות לפופוליזם כלכלי שחסך מאות מיליארדי שקלים.
