כמי שנולד וגדל על ההר הירוק כל ימות השנה, יש לי חולשה לשירים על חיפה. ברגע שמישהו שר על העיר, ולא משנה אם מדובר בדויד ברוזה, במיכה שטרית, בעמיר לב ועכשיו גם בטל פוגל – אני בעדו.
באלבומה החדש והמעולה של פוגל, "כל מה שצריך נמצא כאן", החיבור לעיר נוכח לא רק בשיר הפותח, "חיפה", אלא מהווה את ציר התנועה שלו. ב"חיפה" פוגל מתארת את בירת הצפון כ"עיר שיש בה סוד" ובכך קולעת לדעתם של רבים מאוהבי העיר. על אף שהיא באה לחיפה מבחוץ, פוגל מיטיבה לאורך האלבום לחשוף את הסודות הקטנים של העיר, שמתעקשת להחמיץ את הפוטנציאל שיש לה. מזל שפוגל מממשת את שלה.
באופן דומה לחיבור בין הטבע הירוק לאורבניות השקטה – לפחות בשכונות הוותיקות שעל רכס הכרמל – פוגל והמפיק מתן בן צבי אורגים לאורך האלבום את הצלילים שלו עם המילים שלה. זהו אלבום עדין, שלאורכו מתנהל דואט אינטימי בין כלי הנגינה האקוסטיים ברובם לבין השירה הקרובה של פוגל. למרות העובדה שאני מאזין לו בעיר אחרת לגמרי מזו שבה הוא נכתב, כמעט כל רצועה כאן מזמינה לשיטוט חוזר בכרך שאני מאוד אוהב, אך כבר שנים עושה זאת מרחוק.
זה בולט בין היתר ב"קח את היד שלי", שבו פוגל שרה ברוך "אני מחפשת ת'קצה של הקשת/ אבל כלום נמצא בצד השני", והתיפוף העדין והקלידים המרחפים של בן צבי כמו עוטפים את ידה. גם ב"מסיבות", השיר הכי קצבי באלבום, הליווי המוזיקלי מרים את הטקסט, ועל אף שפוגל שרה שם שהיא "לא יוצאת למסיבות", היא כמו מזמינה אותך לקום מהכורסה ולנוע בחדר.
"כל מה שצריך נמצא כאן" הוא לא רק סלוגן של חיפאים בעבר או בהווה, הבטוחים שהעיר היא כל עולמם. הוא גם הצהרת כוונות כנה של יוצרת אינדי מקורית שכיף לגלות שהיא שוב עושה מוזיקה אחרי כמה שנים שבהן הקדישה עצמה לפרויקטים אחרים.
