רכבת הבחירות יצאה אתמול רשמית מהתחנה בעקבות ההודעה הדרמטית של המפלגות החרדיות שקוראות לפיזור הכנסת. כעת, לראש הממשלה נתניהו יש ימים בודדים לנסות ולפתור את פלונטר חוק
הפטור מגיוס – וכל זה כשהוא תחת חקירה נגדית במשפטו ושישראל בעיצומה של מלחמה בעזה.
אחרי שניסו כמעט את כל הקלפים שהיו בידיהם, ומשכו עוד ועוד את הזמן, יהדות התורה וש"ס סיכמו אתמול על הסנקציה הקיצונית ביותר נגד הקואליציה: הליכה לקלפיות אם לא יעבור חוק הפטור מגיוס. החוק יעלה להצבעה בקריאה טרומית כבר ביום רביעי הבא, כאשר כל סיעות האופוזיציה צפויות לתמוך בו יחד עם המפלגות החרדיות – אלא אם כן ייפתר המשבר.
בכירים בקואליציה העריכו אמש כי הסיכויים להקדמת הבחירות גברו משמעותית, שכן לא ניתן כעת להניח את דעתם של החרדים עם תוספת תקציבית או הטבה כזו או אחרת – כפי שהיו עושים בעבר. עם זאת, הצדדים החליטו לתת עוד הזדמנות כדי לבלום את המהלך ולהימנע מכאוס פוליטי שיוביל את ישראל לבחירות חדשות. משכך, אם החוק לפיזור הכנסת יעבור במהלך כנס הקיץ (שמסתיים בסוף חודש יולי), הבחירות יתקיימו לאחר חגי תשרי, כלומר במחצית השנייה של חודש אוקטובר.
4 צפייה בגלריה
לקראת פירוק? בתמיכת המפלגות החרדיות הכנסת צפויה להצביע על פיזורה בשבוע הבא | צילום: אלכס קולומויסקי
שאלת אדלשטיין
נכון לאמש, נתניהו ויו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין לא פוצצו את היחסים ביניהם והשאירו הזדמנות נוספת למצוא פתרון שהחרדים יוכלו לחיות איתו. מדובר אמנם בסיכוי נמוך לגשר על הפערים, אבל החלון הפוליטי לא נסגר לגמרי.
אתמול נפגשו השניים והוציאו הודעה "אופטימית". היום צפויה להתקיים פגישה נוספת שמטרתה לגשר על הפערים.
ברקע, מרחף האיום של נתניהו להדיח את אדלשטיין כדי למנות במקומו "יס-מן" שיעביר חוק השתמטות לחרדים. שר התקשורת שלמה קרעי הציע אתמול לנתניהו רעיון: קרעי יתפטר ממשרד התקשורת ויקבל את ראשות ועדת החוץ והביטחון במקום אדלשטיין, כדי להרוויח זמן, לרצות את החרדים ובסוף לנסות ולהעביר חוק הפטור מגיוס התפור למידותיהן של המפלגות החרדיות.
ח"כ אדלשטיין, עמד אתמול בפני התקפה חריפה של החרדים ובכירים בליכוד שחלקם אף טענו כי "הוא כבר סגור עם האופוזיציה כדי להפיל את הממשלה". בשיחות סגורות אמר כי אין בכוונתו להיכנע לדרישות החרדים והוא נחוש להציג חוק גיוס ולא חוק השתמטות. "אני לא אתקפל – גם אם ירצו לפטר אותי. גם החרדים צריכים לקחת אחריות", אמר אדלשטיין בשיחה עם גורם פוליטי בכנסת.
זמן קצר לפני פגישתו עם ראש הממשלה הגיב אדלשטיין באופן רשמי למשבר וחזר על עמדתו מהחודשים האחרונים. "אין חדש תחת השמש", הבהיר אדלשטיין. "מתווה חוק הגיוס שאותו הצגתי בפגישה עם החרדים הוא אותו המתווה עליו אנחנו דנים כבר למעלה משנה. חוק ללא סנקציות אישיות אפקטיביות, יעדי גיוס גבוהים ובקצב עלייה גבוה - איננו גיוס אלא השתמטות, ולכך התנגדתי לכל אורך הדרך".
אדלשטיין הכחיש את הביקורת כלפיו מהקואליציה, ואמר: "אינני בעד פיזור הקואליציה או פירוק הממשלה ואינני שותף לשנאת אחינו החרדים. ההפך הוא הנכון. כיו"ר ועדת חוץ וביטחון אשר חשוף לאתגרים הביטחוניים הניצבים בפנינו, אני אומר בפה מלא: אסור לנו לעצור את המלאכה בחזיתות השונות ולעסוק בפוליטיקה. צו השעה הוא קידום חוק גיוס אפקטיבי ואמיתי. אחרי 77 שנה, אנחנו יכולים לעשות היסטוריה".
הגזירות הכלכליות
עיקר המחלוקת בין אדלשטיין לחרדים הוא על סוגיית הסנקציות האישיות. אדלשטיין הציג שורה של "גזירות" למי שישתמט מגיוס כולל הגבלות משמעותיות על הנחות, מענקים, הוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה ועוד. ח"כ ביהדות התורה זעם על רשימת הסנקציות וטען: "לעובד זר מאריתריאה יש יותר זכויות מחרדי". אלא שאדלשטיין עומד על רגליו האחוריות בהקשר זה. לטענתו, הסנקציות שנקבעות בימים אלה בחוק נוסחו על ידי היועצים המשפטיים של ועדת החוץ והביטחון, משום שכך החוק עומד גם במבחן בג"ץ.
כך או כך, הדרישה של החרדים ואנשי ליכוד לפטר את אדלשטיין לא תקדם כנראה את חוק הגיוס שאליו מייחלים החרדים: מי שינסה להעביר חוק כזה או להשמיט ממנו סנקציות – לא יוכל לקדם את החוק ללא היועצים המשפטיים של הוועדה ושל הכנסת. עמדת היועצים המשפטיים היא באופן מובהק בעד החוק שמציג אדלשטיין.
בכירים בליכוד טוענים כי נתניהו נחוש למנוע את הקדמת הבחירות. יש לציין, כי גם אם החוק לפיזור הכנסת עובר בקריאה טרומית – עדיין ניתן להגיע לפשרה עד להצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית. מקורב לנתניהו טען כי התוכנית של נתניהו היא לנהל את המשבר עד סוף כנס הקיץ של הכנסת (סוף חודש יולי) מבלי שהכנסת תתפזר ותקבע תאריך בחירות חדש. שר בליכוד המקורב לראש הממשלה אמר על האיום של החרדים: "זה אקדח שיורה במערכה הראשונה. המערכה השלישית תהיה רק בחורף, כלומר כך נצליח לדחות את הבחירות לאביב-קיץ 2026".
