ארבעה לוחמים נהרגו שלשום בקריסת מבנה שנגרמה מפיצוץ רב-עוצמה של מטען חבלה סמוך לחאן-יונס: רס”ל תום רוטשטין (23), סמ”ר אורי יהונתן כהן (20), רס"ם במיל' חן גרוס (33) וסמ"ר יואב רוור (19).
עוד חמישה לוחמים נפצעו בתקרית, בהם קצין מילואים במגלן באורח קשה, והשאר באורח בינוני.
בשבוע החולף נפלו בעזה שמונה לוחמים - המספר הגדול ביותר בשבוע אחד מאז תחילת ינואר, ומאז קריסת הפסקת האש. מספר הנופלים מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 עומד על 866.
הפעולה הקרקעית באזור שבו חמאס הרים ראש והתבסס מחדש
התקרית הקשה התרחשה בשעה 6:10, במהלך התקפה קרקעית של כוחות אוגדה 98 בעיר בני סוהילה ברצועה, סמוך לגבול עם ישראל. יעד הפעולה היה מתחם מבוצר של חמאס, עם מערכת מנהרות.
בצבא אומרים כי הכוח נכנס לטהר את המבנה עם אש מקדימה ובחיפוי טנקים כנדרש.
אחרי פיצוץ המטען במבנה, הפצועים פונו לבתי חולים בארץ, ובמקביל פעלו כוחות צה"ל במשך שעות לחלץ את ארבעת החללים מהריסות המבנה.
תחקיר האירוע בודק, בין היתר, מדוע לא נשלחו כל האמצעים והיכולות שהיו זמינים עבור הכוחות בפעולה בפרק זמן סביר, לסריקה מקדימה ומלאה של תוך המבנה כדי לשלול בו נוכחות של מטעני חבלה.
המבנה היה חלק מיחידה תת-קרקעית של פעילי חמאס, שבה צה"ל לא פעל קרקעית בשנה האחרונה, ולכן המחבלים יכלו להתבסס בו מחדש, לא רחוק ממוצבי רצועת הביטחון החדשה שצה"ל הקים במרחב החיץ שבין הגבול לשטח האורבני העזתי. הרמטכ"ל אייל זמיר הורה ביום שישי "לחדד נהלים" בעקבות האירוע, תחת דגש מרכזי שניתן לכלל הכוחות שפועלים בהתקפה ברצועת עזה בשבועות אלו: לפעול לאט ככל הניתן כדי להבטיח את ביטחון הכוחות, גם אם המחיר הוא פעולה קרקעית ארוכה מחדש שתימשך עוד חודשים ארוכים או שנים.
קצב איטי זה מאפשר למחבלים רבים להימלט, אך גם חושף מציאות שבצה"ל הזהירו שעדיין קיימת ברצועה – לחמאס יש עדיין למעלה מעשרת אלפים מחבלים פעילים וחמושים שהיו בארגון עוד מלפני 7 באוקטובר, ובעיקר קילומטרים רבים של מנהרות שטרם התגלו או הושמדו. בשנה שעברה צה"ל אמנם הודיע שהכריע למשל את גדוד בני סוהילה בחמאס, אך ההגדרה של הצבא הקשורה להכרעת גדוד מקומי ‑ היא פגיעה משמעותית בכ-60 או 70 אחוז מיכולותיו, כמו מנהרות אמצעי לחימה, ולא בהכרח גם הריגת חלק גדול מפעיליו, שבמקרה זה כנראה ברחו לחוף מבטחים.
בצבא הודו כי תכלית הפעולה של כוחות מגלן ויהל"ם במרכז הרצועה הייתה כיבוש לטובת אחיזה קבועה של השטח, ולפני כן איתור והשמדת תשתיות טרור.
דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, נשא הצהרה לתקשורת אחרי האסון. "אנחנו משתתפים בצער המשפחות, מחבקים אותן וממשיכים ללוות אותן. קיימנו הבוקר הערכת מצב בראשות הרמטכ"ל, אנחנו מתחקרים כל אירוע ולומדים ממנו, וגם מזה נפיק לקחים". על השיטה של השתלטות על מבנים ברצועה במקום הפצצתם מהאוויר אמר כי "לעיתים אין ברירה אחרת".
לפי עדויות שנבדקות בתחקיר, והגיעו לידי “ידיעות אחרונות”, לא מדובר היה בקריסת מבנה רעוע שנפגע במהלך התמרון הצה”לי, כמו שדווח תחילה - אלא בית שהיה יציב יחסית למבנים אחרים באזור.
ובכל זאת, בצבא עדיין מתקשים למצוא פתרון אופטימלי לבעיה מול הצורך בסריקת מבנים שכבר נפגעו קשות בתמרון שנגמר בשנה שעברה ובפשיטות החוזרות, ושיש בכניסה אליהן סכנת התמוטטות על החיילים. מחבלי חמאס התכוננו לחידוש הפעולה הקרקעית מבעוד מועד ומלכדו מאות מבנים רעועים ברחבי הרצועה באלפי מטעני חבלה. הלוחמים אמנם תוקפים מראש מבנים אלו מבחוץ וסורקים אותם ברחפנים קטנים או בכלבי עוקץ ‑ אך לעיתים מעדיפים להשאירם שלמים יחסית כדי לאתר דרכם פתחים למנהרות שמובילים למערכים תת-קרקעיים חשובים של חמאס שעוד לא התגלו.
יואב, חן, אורי ותום. סיפורי ארבעת הנופלים בתקרית
סמ"ר יואב רוור ז”ל, בן 19 משדה ורבורג שבשרון, היה לוחם ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה. הוא הותיר אחריו את הוריו ליאור וגילי, את אחותו תמר ואת אחיו עומרי.
יואב יובא למנוחת עולמים היום בשעה 12:00, בבית העלמין האזרחי בשדה ורבורג, מקום מגוריו.
יואב הוא החלל השלישי מהשכבה בבית הספר עמי אסף בבית ברל, ולמד באותה הכיתה עם שורדת השבי לירי אלבג, תושבת מושב ירחיב בדרום השרון, ששוחררה משבי חמאס בעסקה האחרונה. לירי ספדה ברשתות החברתיות: "אני לא יכולה להכיל כל חייל שנופל. עוד שיברון לב, עוד משפחה שכולה, עוד חייל שנפל עבור המדינה שלנו. יואב היה איתי בכיתה. בן אדם שעושה בנועם ובשקט, תמיד מכבד את כולם ונותן לכולם להרגיש בנוח. הי"ד". בנערותו, שיחק יואב בנבחרת ישראל בכדורסל לנוער. באיגוד הכדורסל כתבו: "רוור שיחק במחלקת הנוער של הפועל כפר-סבא ומעבר להיותו ספורטאי מצטיין, הוא כבש את כולנו עם האופי המיוחד והצנוע שלו. איגוד הכדורסל שולח תנחומים למשפחה". במועדון הפועל כפר-סבא אמרו: "יואב גדל אצלנו מבית הספר לכדורסל והתקדם במחלקת הנוער עד לקבוצת נוער-על. אנחנו המומים וכואבים".
אמש, לירי פרסמה פוסט נוסף ‑ ובו שיתפה שהכירה גם את אורי יהונתן כהן ז”ל. “שני נופלים שאני מכירה ביום אחד”, כתבה. “ילדים שלא הספיקו להיות דבר. הם לא הספיקו לחיות באמת, לאהוב, לטייל, לטעות, להחלים. לכל המלאכים שלנו, תדעו שאנחנו זוכרים אתכם ומודים לכם תמיד”. סמ”ר אורי יהונתן כהן, בן 20 מנווה ירק, היה לוחם ביחידת יהל”ם. הותיר אחריו הורים, יערה ועדי כהן, וארבעה אחים: דן, ניר, גל ואייל.
הוא יובא למנוחות היום בשעה 15:00, בבית העלמין במושב נווה ירק. מוועד המושב נמסר כי אורי היה “נער חייכן ושקט, ספורטאי, רגיש ואהוב כל כך, שתמיד נשא את אהבתו למושב, למדינה ואת מחויבותו לחבריו ולמשפחתו”.
רס”ל תום רוטשטין ז”ל, בן 23 מרמת-גן, היה לוחם ביחידת יהל”ם. הוא יובא למנוחות היום בשעה 19:00 בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. תום גדל והתחנך בתל-מונד. אביו, ד”ר עמיחי רוטשטין, עובד כמנהל שירות דימות לב במרכז הרפואי שניידר בפתח-תקווה.
רס"ם במיל' חן גרוס הותיר אחריו את הוריו, עירית ועדי, ושני אחים, מור ורז. הוא התגורר בשנים האחרונות ביישוב חיננית שבשומרון, שאליו עבר כדי לעבוד במפעל המשפחתי, והיה חבר בכיתת הכוננות. חברו הקרוב ורכז הביטחון של היישוב רותם בן אברהם ספד: "אדם שאוהב לעזור לכולם, לוחם גדול, היה איש רק של טוב, לא היה עושה רע לאף אדם בעולם". יו"ר היישוב אור יעקובוביץ' אמר: "הוא אדם משכמו ומעלה, עם הרבה מאוד עשייה חברתית, ושותף פה להתיישבות על מלא. ספורטאי, לוחם ביחידה מיוחדת, בעל מפעל בשח”ק, מלח הארץ. אנחנו מחבקים את המשפחה בשעה קשה זו". ראש מועצת שומרון יוסי דגן אמר כי "חן היה בן אהוב, לוחם אמיץ ויקר, ותושב מסור של חיננית ושל השומרון. הוא היה חלק מהקהילה ומהעשייה הביטחונית והאזרחית ביישוב ובאזור. אדם בעל שיעור קומה שהיה אהוב על כל מכריו".
גם בקבוצת הכדורגל בני יהודה, שחן היה אוהד מושבע שלה, ספדו לו: "מועדון הכדורגל מרכין ראש עם היוודע דבר נפילתו של אוהד הקבוצה חן גרוס. חן היה מלח הארץ, גיבור אמיתי עם חיוך כובש ולוחם מסור. כולנו במועדון שולחים תנחומים למשפחת גרוס היקרה, שרבים מהם הם אוהדי הקבוצה, ולכל קרוביו וחבריו. יהי זכרו ברוך".
רוני בן-אב, חברה קרובה שלו, כתבה בפוסט בפייסבוק: "ויהי חושך. מקבלת הודעה. לא יכול להיות, השכן שלי? האלוף הזה? לא ייתכן, רק לפני שבועיים שאלתי אותך 'זהו חן, נגמר עזה?' וענית לי: 'לא, איפה. הולך וחוזר'. 'שמור על עצמך', ביקשתי. אהבנו לראות אותך מטייל עם הכלבים, מחייך חיוך ענק, בונה, מרכיב בלי הפסקה מכוניות ומה לא. אתה אבידה לעולם, אני עוברת ליד הבית שלך ולא מאמינה. חן, מה, זהו? הטובים ביותר הולכים. כבה האור. מצטערת עבורך, עבור הורים שלך, איזה הפסד! ה' ייקום דמך!". ישי תשובה, חבר נוסף שלו, כתב: "חן, דור המשך לעדי ועירית, עבד במפעל המשפחתי, דחף קדימה, יזם בנשמתו, ששום מכשול לא עצר אותו, איש עשייה ועבודה, עשה את דרכו ביושר, בהגינות, ברוח טובה ובשיתוף פעולה. בחור חייכן, ישיר, קסם אמיתי, תחת ידיו עבר המפעל לפני מספר שנים ממקומו הקודם בכפר ויתקין לפארק התעשייה שח”ק. ליבי אליך חבר יקר, לעולם, לעולם לא אשכחך. אין לי מילות ניחומים שיקלו באמת על הכאב, ליבי עם המשפחה".
