ב-1 ביולי 1994, כתוצאה ישירה של הסכמי אוסלו, נכנס רב-המרצחים יאסר ערפאת ממצרים לרצועת עזה, ואיתו החלו לשוב כנופיות רבות של פלסטינים מארצות שונות. מועצת יש"ע ומתנגדי הסכמי אוסלו יצאו בקמפיין: "אל תיתנו להם רובים". מה שקורה היום בעזה הוא חזרה על טעויות אוסלו והמשך ישיר של הקונספציה השגויה שהובילה לטבח 7 באוקטובר.
במשך שנים ארוכות, בניגוד לעמדתי, נתניהו מנע את מיטוט שלטון חמאס. במקום זאת הוא טיפח ובנה אותו כמוקד כוח מול הרשות הפלסטינית. מדיניות זו באה לידי ביטוי לא פעם, בין היתר במבצע צוק איתן בשנת 2014, כאשר מנע מצה"ל להמשיך עד למיטוט חמאס, ובמקום זאת הגיע איתם להסכם הפסקת אש. נתניהו אף התגאה בכך באחד הספרים שכתב.
ב-2016, כשהייתי שר הביטחון, ניסיתי להסביר לו שחמאס הוא ארגון טרור שמטרתו להשמיד את מדינת ישראל. במסמך מפורט שהעברתי אליו אישית ב-2016, פירטתי את האיום הישיר של חמאס על ישראל, ממש לפרטי פרטים על הטבח שהם מתכננים לבצע, בדיוק מה שקרה ב-7 באוקטובר. לצערי, נתניהו ביטל את טענותיי בהינף יד. גם כאשר מערכת הביטחון הכינה מבצע מסודר לחיסול צמרת חמאס, בשם "כיסאות מוזיקליים", ומה שנדרש היה רק ללחוץ על הכפתור - נתניהו המשיך לדבוק בקונספציה השגויה, והעדיף הכלה במקום הכרעה.
נתניהו היה מודע היטב לכל הסיכונים שהצגתי בפניו, ואף התייחס אליהם בעצמו בדיון של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, באפריל 2017. גם במהלך שנת 2018 דרשתי מספר פעמים לצאת לפעולה עוצמתית נגד חמאס. בנובמבר באותה השנה, לאחר הסלמה ביטחונית קשה מול חמאס בעזה, דרשתי פעם נוספת לצאת למבצע רחב היקף למיגור שלטון חמאס, אך נתניהו, כהרגלו, טירפד את המהלך ואף הגה לראשונה את "מדיניות ההסדרה" - העברת מיליוני דולרים מקטאר מדי חודש לרצועת עזה במזוודות.
חשוב להבהיר: היוזמה להעברת הכסף הקטארי לרצועה לא נולדה במערכת הביטחון, אלא הייתה ביוזמה ובהובלה ישירה של נתניהו עצמו. את הקונסטרוקציה ההרסנית הזו הוציאו לפועל שלושה אנשים תחת הנחיה אישית של נתניהו: מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל; ניקולאי מלאדנוב, נציג האו"ם למזרח התיכון; והשליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי.
אמרתי אין-ספור פעמים לאורך השנים, וגם בנאום ההתפטרות שלי מתפקיד שר הביטחון: כסף מזומן שנכנס לעזה, אין עליו פיקוח ובקרה, וברור שהוא יגיע לגורמי טרור. זאת הקונספציה, והיא זו שהביאה אותנו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
כדי "לאזן" את הרשות הפלסטינית בזמנו, נתניהו בנה מפלצת בדמות חמאס, שבסוף הסתערה על מי שטיפח אותה שנים. היום אנחנו רואים חזרה על אותו מודל בדיוק. ממשלת 7 באוקטובר מעבירה נשק לכנופיות בעזה, כדי לבנות מוקד כוח חדש נגד חמאס. הסוף ידוע מראש: אותן חמולות יפנו את הנשק שקיבלו מישראל נגד אזרחי ישראל וחיילי צה"ל. שוב, אותה גברת בשינוי אדרת: "להרוויח" משהו מיידי במחיר של פגיעה קשה בביטחון הלאומי בטווח הארוך.
הטירוף הזה מסוכן פעמיים: אותם מבריחי סמים בעזה שקיבלו נשק יתחברו מהר מאוד למבריחי סמים בנגב, ותוך זמן קצר נראה נוח'בות לא רק בעזה - אלא בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל. העובדה שהחלטה דרמטית כזו מתקבלת ללא דיון מעמיק בקבינט רק מוכיחה כמה נתניהו בז לשותפיו השרים. זו גם הסיבה לכך שהקבינט, שאמור לנהל את המלחמה, פשוט לא מסוגל לקבל החלטות אמיתיות.
ולכן צה"ל לא מסוגל להגדיר אסטרטגיה ברורה ומדיניות סדורה. צה"ל לא הכריע את חמאס כבר יותר מ-600 ימים, בעוד שבתכנית המקורית - שאני מכיר באופן אישי - דובר על כיבוש מלא של הרצועה ומיטוט שלטון חמאס בתוך 45 ימים בלבד.
המסקנה ברורה: ממשלת 7 באוקטובר הפקירה את ביטחון מדינת ישראל, ודואגת רק לשרידות הקואליציה. היא מפקירה את החיילים בסדיר ובמילואים ומתגייסת רק עבור משתמטים. כדי להוביל לניצחון ושינוי אמיתי חייבים לשנות את תפיסת הביטחון - וזה מצריך הנהגה אחרת, שתראה את הדברים מנקודת מבט אחראית ולא הישרדותית, כזו שלא תחזור על טעויות העבר.
ועדת חקירה ממלכתית תציף ותחקור את כל הכשלים שהובילו לטבח ותאפשר להסיק מסקנות ולפעול בצורה שונה - בדיוק ההפך ממה שעושים היום.
ממשלת 7 באוקטובר מעבירה נשק לכנופיות בעזה, כדי לבנות מוקד כוח חדש נגד חמאס. הסוף ידוע מראש: אותן חמולות יפנו את הנשק שקיבלו מישראל נגד אזרחי ישראל וחיילי צה”ל. שוב, אותה גברת בשינוי אדרת
