הסלולרי שלי רטט ביום שישי לפנות בוקר בעקבות הודעה מלשכת ראש הממשלה: הסתיימה ישיבה בת שבע שעות בהשתתפות ראש הממשלה ואחרים בסוגיית חוק הגיוס, ונרשמה "התקדמות משמעותית" בדרך לפתרון המשבר מול הסיעות החרדיות. חשבתי לעצמי: הוא באמת רוצה להמשיך ולכהן כראש הממשלה. אם אחרי יום עמוס, שבו גם העיד בבית המשפט, הוא מוצא שבע שעות לדיונים שמטרתם להעניק לו עוד שנה של שרידות - זו ההכוחה הטובה ביותר לכוונותיו.
בואו נפענח את מכבסת המילים "סנקציות" על מחויבי הגיוס, שבלעדיהן אין חוק של ממש. מה שעומד על הפרק הוא היכולת של נתניהו להמשיך לשלם לחרדים מקופת המדינה תוך דחייה בלפחות שנה של גרזן הסנקציות - הפסקת ההזרמה של התקציבים. גם לשם כך נתניהו דיבר עם הרב הירש ומכר לו שהוא בעד עולם התורה, שסבא שלו היה רב, ושהדיח את שר הביטחון והרמטכ"ל שעמדו בדרכו. בקיצור: אין לו אלוהים. הוא מוכן למכור כל עיקרון, כולל התעלמות מוחלטת מהמחירים הנוראים שהישראלים משלמים במלחמה הנוראה הזו, רק כדי להישאר בשלטון.
רעייתי רחלה ז"ל הייתה יכולה להעיד שלאחר שפגשתי לראשונה את אריה דרעי, כשהיה בן 28, אמרתי לה שהוא יגמור בבית הסוהר. פגשתי אז בחור חכם באופן יוצא מהכלל שהיטיב להתמודד בצורה מדהימה עם הנושאים הכי מסובכים, ובה בעת התנהל מול הקופה הציבורית ללא כל זהירות. רבין ופרס אימצו את דרעי וחשפו בפניו את סודות המדינה מתוך הנחה שהוא ישלם להם בתמיכה של ש"ס במשא ומתן עם הפלסטינים - אבל דרעי אף פעם לא שילם, רק לקח ולקח.
וכן, נתניהו לא היה הראשון: פרס ויוסי ביילין הקדימו אותו בניסיונותיהם לרכוש את אמונם של ראשי הרבנים החרדים. זו השיטה הפוליטית שלנו, שמחייבת לצרף את החרדים למי שרוצה לכונן ממשלה בראשותו. ההבדל המהותי בין נתניהו לקודמיו הוא בכך שעכשיו אנחנו במלחמה שמחייבת את גיוס החרדים, והוא מצפצף על משרתי המילואים שתש כוחם. אם הצעירים החרדים לא יגויסו, ייפגע אנושות המרקם ההכרחי להמשך קיומה של המדינה.
מי שיודע איך קרה שבליכוד לא קם אפילו מנהיג אחד שיערער על ההנחות שעל בסיסן מוביל נתניהו מדינה שלמה לעבר התהום - שיקום.
ד"ר כרמל שר, בנם של חבריי גלעד ורותי, פירסם ספר סוחף בשם "סטאז'ר" על חייו של רופא צעיר בתקופת הסטאז'. תקראו ותקבלו הצצה מופלאה על המתרחש בבתי החולים שלנו.
סוף השבוע עמד בסימן השכול, תוצאה של מלחמה שרבים מאיתנו סבורים שאין לה תכלית. בחרתי שורות אחדות מהשיר "מילים אחרונות", מאת לאה גולדברג: "מה יהיה בסופנו? השמיים עמדו מלכת. אלמלא השעון שתיקתק לא ידענו שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר. איזה זרע יישאו הרוחות באביב? איזה פרח יצמח על קברנו... הכאב, ברור כאור היום. נעלה מכל ספק, שלם כאמונה".
רשימת החללים הולכת ומתארכת. נתניהו, איפה הניצחון שהבטחת לנו? מתי תתנער מהפצת הסיסמאות ההזויות? מתי תתחיל לספור אותנו?
נתניהו מוכן למכור כל עיקרון, כולל התעלמות מוחלטת מהמחירים הנוראים שהישראלים משלמים במלחמה הנוראה הזו, רק כדי להישאר בשלטון