מרטין בובר והרמן הסה הכירו בראשית המאה ה-20 ושמרו על קשר מכתבים לאורך השנים. שני אנשי ספר שברחו מאימת הנאצים והוחרמו במולדתם עד סוף מלחמת העולם השנייה. האחד יהודי שעזב ב-1938 את גרמניה, והשתקע בירושלים; השני פרוטסטנטי שהיגר לשווייץ בגיל 42, וחי שם עד סוף חייו. במכתבים מצוירים, ששמורים בארכיון מרטין בובר בספרייה הלאומית, כותב הסה לחברו על מגוון נושאים, החל מענייני היום-יום, חגיגות הזכייה של הסה בפרס הנובל, הספרים על אגדות הרבי נחמן והבעל שם טוב. וגם על הדכדוך כותב הסה, העצבות על עולם שחרב וקהילה שנאחזה בעתיד לא ברור.
תודה לד"ר סטפן ליט, אוצר אוסף מדעי הרוח הכלליים בספרייה הלאומית, על בחירת המכתבים והבאתם לדפוס. תרגום המכתב מפברואר 1938 בידי יהושע עמיר ומרים רון, הופיע בקובץ 'מרדכי מארטין בובר, חילופי איגרות, כרך שני 1938-1918', מוסד ביאליק, עמוד 589.
תרגום שאר המכתבים מגרמנית: אלעד זרט
נובמבר 1908
אדוני הנכבד!
לפני שנתיים או יותר התכתבנו פעם אחת; זה היה בנוגע לבקשתך להשתתפותי ב'החברה' (Die Gesellschaft, סדרת ספרים, בת 40 כרכים, שערך בובר בין השנים 1906-1912 — א"ז). זה לא היה אפשרי אז, ולצערי אין זה אפשרי גם עכשיו הואיל ואני צריך להתרכז יותר בעבודתי.
הפעם אני כותב בבקשה, ואני מוכן לכך שאולי לא אצליח. אשמח לקבל את שני ספריך, 'נחמן' ו'הבעל שם' (הכוונה ל'מעשיות רבי נחמן' ו'אגדת הבעל שם' — א"ז), ואני תוהה אם תסכים לתת לי אותם בתמורה לכמה מן הדברים שלי. אם כן, אשמח. אם לאו, אני מבין היטב ואיני מצפה לתשובה. במקרה כזה, אקנה את הספרים ורק אתנצל על אי-הנוחות. הואיל ואמצעיי מוגבלים למדי ויש לי חשבון ספרים גדול מדי פעם, אני מנסה תחילה בהצעת חליפין כזו.
אני נהנה מאוד מ'החברה', שאני מנוי עליה וקראתי כמה כרכים. התאכזבתי רק מ'העיתון' של דוד. נהניתי במיוחד משוונינגר.
אנא אל תתייחס למה שנאמר לעיל כחדירה לפרטיות; אתנצל אם כך. אם אינך יכול או אינך רוצה, אין צורך בתגובה.
בברכה,
הרמן הסה
• • •
פברואר 1938
אדון בובר היקר,
סיפרו לי שאתה נמצא כבר בירושלים, לשם ברצוני אפוא לשגר את איחוליי וברכותיי ליום הולדתך השישים. משאלתי הראשונה היא שתשמרו, אתה ואשתך, על הגמישות והאנרגיה שלכם, שתכופות עוררו את התפעלותי. משאלתי השנייה היא, שעבודתך שם תפרח ותשגשג, ותגלה מעיין חדש של רצון לחיים ולעבודה. אני משער בנפשי שחרף כל הסבל שנפל בחלקך אתה מפיק עוז ועוצמה מכך שיש לך חברה ומשימת בנייה לעבודה במישרין. אני חש תכופות שבניגוד לך אין לי חברה, ואין לי נושא להשקעת מאמצים, דאגות ואהבה, זולת תפוצת אנשים נבוכים בלתי מוגדרת, אשר כמוני עצמי הם חסרים בנסיבות המשתנות כיום מקום קבוע, ויש להם רק אותו רגש בלתי ברור של להיות קיימים עבור עתיד בלתי נראה לעין, כדי להעביר ולמסור דבר-מה הלאה מן הסורת שקיבלוה.
אף שאיני יכול לתאר לעצמי אלא בצורה בלתי שלמה ביותר את סביבתך הנוכחית ואת עבודתך הנוכחית, מחשבותיי ואיחוליי הלבביים שרויים אצלך, ואף אשתי הוגה בכם לעיתים תכופות. אני כותב לך באיחור; מזה שבועות אינני בקו הבריאות ואינני מצליח להתרפא כראוי, אך עכשיו לא רציתי עוד לדחות את איגרתי אליך.
הרמן הסה
• • •
שווייץ, נובמבר 1957
מר מרטין בובר היקר,
סוף-סוף הסערה החגיגית של יום השנה שלי שככה, ואיתה החובות והתודות.
וסוף-סוף, אחרי מאמץ ארוך ועקר, הצלחתי להשיג את "נאום שטוטגרט" שלך (הרצאה שנתן מרטין בובר על יצירתו של הרמן הסה בשטוטגרט - א"ז). איש לא חשב לשלוח לי אותו - לא אתה, לא המו"ל או העורך, אף לא אחד מחבריי בגרמניה. היו אף שחשבו שאתה כועס עליי, על כך שלא הייתי בשטוטגרט באופן אישי. ובכן, אינך כה טיפש, וגם אני איני כה טיפש להאמין שאתה מסוגל לכך. מעבר למוגבלויות הפיזיות שמנעו ממני לנסוע במשך שנים, היו לי מספיק סיבות מדוע איני חוזר למולדתי כבר 25 שנה.
אבל אני שמח מאוד שאני יכול סוף-סוף להודות לך עכשיו, לא רק על החסד שגילית כלפיי ועבור השוואבים (האנשים שחיים באזור שוואביה, שנמצא ברובו במדינת באדן-וירטמברג של ימינו — א"ז), אלא גם על הנאום עצמו, שהותיר בי רושם עז. על מה שחילצת מספריי. אני עצמי מעולם לא זיהיתי או יכולתי לזהות את הדברים בצורה כה מופשטת; הייתי אמן שעסוק יותר מדי בצורה ובדרך ההצגה. אבל אני יכול להסכים איתך עכשיו לחלוטין, כשהחיים והעבודה שלי מרוחקים דיים. הסכמה במובן שחוסר השקט והדאגה שהניעו אותי מספר לספר היו בדיוק כפי שתיארת אותם. איני צריך לומר לך עד כמה הטון של דבריך, חמימותם של דבריך וידידותך הטובה, ריגשו אותי ושימחו אותי!
מחר אנו מצפים לבן דודי היפני, וו. גונדרט. כנראה אלמד שוב כמה סודות יקרים מהספרות הלא-ידועה והלא-מתורגמת של הזן בודהיזם. ויהיו גם הרבה דיבורים על סבנו, אחד מאבות האינדולוגיה (לימודי דרום אסיה – א"ז).
תודה שוב, ובברכה לשניכם!
הרמן הסה
• • •
1958
מרטין בובר היקר,
זמן רב עבר מאז פניתי אליך בבקשת עזרה עבור כמה ספרים לשבויי מלחמה גרמנים בצרפת. זה היה ב-1916 או 1917, והסבת לי אז שמחה רבה כשהעמדת לרשותנו דרך שוקן חמישים ספרי כיס יהודיים. בחנתי את האוסף שלך, שנאסף באהבה ובקפידה, בהנאה ובהכרת תודה, וחילקתי אותו למחנות הכליאה הצרפתיים הגדולים יותר, שם היו לי גם כמה חברים יהודים.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהסבת לי שמחה. זה מכבר היו בבעלותי הבעל שם טוב, רבי נחמן, הווידויים האקסטטיים וארבעת הקנים של מבינוגי (סיפורי העם הראשונים של בריטניה — א"ז). וכמה שמחה והדרכה, עידוד והשראה העניקו לי ספריך המאוחרים יותר, המפגשים והשיחות האישיות שלנו, עד לשמחה הסופית וקורעת הלב שחוויתי בנאום שלך בשטוטגרט ביום הולדתי ה-80.
ועכשיו גם אתה חוגג את האירוע המעורר מחשבה הזה. יהיה זה סיפוק עבורי אם האקדמיה בשטוקהולם תקשיב לי הפעם ותעניק לך את הפרס שמגיע לך (הכוונה לפרס הנובל — א"ז). אבל שנינו נחייך גם אם לא.
ברכות על עבודתך וחייך הנאצלים, ומי ייתן ותמשיך להיות המורה האוהב והמוכיח לעמך ולעולם!
בברכה,
הרמן הסה
• • •
מרץ 1961
מר בובר היקר,
אתה יכול לתאר לעצמך היטב כמה עניין, שמחה ורגש חוויתי בקריאה — וקריאה חוזרת — של ספרך 'פגישות'. ביוגרפיה ואגדות, תיאורים של דרכם וקריאתם של אנשים אדוקים, היו צורת הקריאה והחינוך היקרה ביותר שלי לאורך חיי, החל מ'חיי האב' של ארנולדס ותיאורי 'האבות השוואבים' הפטריאליסטים ועד לחסידיך. ב'פגישות' שלך מצאתי כמה דמויות וחוויות בעלות זוהר וכוח שכנוע דומים, למשל לחיי פרנקנסברג ליאקוב במה (פילוסוף ומיסטיקן גרמני-נוצרי — א"ז).
ברצוני להודות לך על כך ולשלוח לך שוב את ברכותיי הלבביות.
באהבה ובכבוד, שלך,
הרמן הסה
הזכויות על המכתבים שמורות להוצאת Suhrkamp Verlag Berlin
