בית הספר אמור להיות המקום שבו כל תלמיד מרגיש בטוח ויכול להביע את דעותיו ולבטא את נטיותיו ללא חשש מפגיעה. אולם דוח "מחקר אקלים בית ספרי 2024" מגלה כי רבים מבני הנוער מהקהילה הגאה הם קורבן לאלימות – מילולית, פיזית ומינית – ברמה שגורמת להם להסתיר את זהותם.
המחקר נערך על ידי מכון המחקר מגנוס הירשפלד בשיתוף עם איגי – ארגון נוער גאה. הוא התבסס על שאלון שמילאו 1,426 בני נוער גאים בגילים 12-19 (שגילם הממוצע 15.4 שנים). ממצאיו עגומים: עלייה דרמטית באלימות כלפי בני נוער להט"ב בבתי הספר, לצד ירידה חדה בתחושת הביטחון ובנכונות לצאת מהארון.
כך, לדוגמה, רק 11.3% מהמשיבים דיווחו שיצאו מהארון בפני איש צוות. מדובר בירידה משמעותית לעומת שנת 2021, אז עשו זאת 19%. נתון נוסף: רק 10.5% שיתפו את כלל התלמידים בזהותם המינית לעומת 26% בשנת 2021. 50.7% מהתלמידים דיווחו כי הוטרדו מילולית בשל נטייתם המינית – עלייה מובהקת לעומת הסקר הקודם מ-2021, אז דיווחו על הטרדות שכאלה 38%. כמו כן, 15% דיווחו על תקיפה פיזית לעומת 9% בלבד בסקר הקודם.
איליי בר-קת (18) מזכרון יעקב, תלמיד כיתה י"ב המזדהה כביסקסואל, מספר: "אני עובד עם נוער במועצת התלמידים ושומע הרבה סיפורים על אלימות על רקע נטייה מינית. גם בתיכון שלי, שנחשב לתיכון 'מקבל', תמיד צעקו לי קללות שקשורות לנטייה המינית, הציקו לי וצחקו עליי. מאז תחילת המלחמה המצב הידרדר. ילדה מבית הספר סיפרה לי שזרקו עליה אבן, וזו רק דוגמה. יש מי שחוששים לצאת מהארון בגלל המצב הביטחוני והאלימות שעלתה מאז המלחמה. הם לא רוצים להוסיף עוד סכנה לעצמם".
גלי יהב (17) מאבן יהודה, לסבית מוצהרת, היא חברה במועצות התלמידים המקומית, המחוזית והארצית. "הלוואי שרק 77% היו חווים אלימות מילולית", היא אומרת, "אני לא פגשתי מעולם תלמיד מהקהילה שלא עבר את זה. בעצמי חוויתי תקיפות פיזיות. הייתה פעם שניסו להצית לי את השיער עם מצית. המשטרה עזרה, אבל בבית הספר רק הציעו שנקיים 'שיחה משותפת' ולא הענישו אותם. בתי הספר אמורים להגן על תלמידים, אבל בפועל, כל הזמן משתמשים בקללות כמו 'הומו' ליד מורים והם לא מתערבים. הייתה לי גם מורה לסוציולוגיה שאמרה שטרנסים הם בעלי הפרעה נפשית. בקיצור, אין למי לפנות ולבקש עזרה".
היא מציינת שהמלחמה הובילה לתופעה חדשה: בגלל שצעירים מהקהילה הגאה בחו"ל תומכים בתושבי עזה ויוצאים נגד ישראל, יש בארץ רבים שחושבים כי גם להט"ב ישראלים מחזיקים בדעות דומות, מה שמגביר את גילויי השנאה כלפיהם. "צריך פתאום להוכיח שאתה לא מאנשי 'השיער הכחול', הפרו-פלסטינים", היא מסבירה, "זה הוביל לכך שצעירים רבים עושים מאמצים גדולים לצמצם את הזהות הלהט"בית. גם מי שנמצאים כבר מחוץ לארון, עושים את זה בצורה יותר שקטה. מנסים לברוח מהסטיגמות האלה כדי שיקבלו אותם".
טום סיידמבאום, תלמיד כיתה י"ב מאשדוד ומדריך באיגי שמעיד כי הוא על הקשת הטרנסית, מאשר את דבריה של גלי. "מאז המלחמה אני שומע את המילה קוקסינל כל יום", הוא מספר, "גם אומרים לי הרבה פעמים שבגללי המלחמה קרתה. אני גר 40 קילומטר מעזה, מתמודד עם הפחד כמו כולם, אבל הם מחפשים שעיר לעזאזל. לי יש כבר ניסיון עם דברים כאלה אז אני איכשהו מתגבר, אבל לחניכות שלי, שלומדות בחטיבת ביניים, הרבה יותר קשה לעמוד בזה".
לפי הדוח, 47% מבני הנוער שהושפעו ישירות מהמלחמה בחרו "לחזור לארון" או לספר פחות בבית הספר על זהותם המגדרית או המינית. מארגון איגי נמסר כי, "העלייה החמורה והמדאיגה באלימות ובחזרה לארון אינה מקרית. מדובר בתוצאה של לגיטימציה ממסדית ללהט"בופוביה מצד גורמים בקואליציה ובממשלה. קיצוץ תקציבי הקהילה הגאה רק מחמיר את המצב. כדי לשנות את המצב נדרשת מחויבות ברורה מצד המדינה: חוזר מנכ״ל למאבק בלהט"בופוביה, השקעה בחינוך לסובלנות ובתוכניות מנהיגות לנוער להט"ב. אי-אפשר למחוק ולהפקיר אותם".
ח"כ יוראי להב הרצנו צילום: הדס פרוש / פלאש 90בעקבות פרסום הנתונים, ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), יו"ר השדולה הגאה בכנסת, שלח מכתב לכל ראשי הערים והמועצות האזוריות וקרא לפעול מיידית להבטחת ביטחונם של תלמידים מקהילת להט"ב בכל בתי הספר: "ודאו שסדנאות של איגי וחוש"ן מועברות בכל בתי הספר, ישמו מדיניות עירונית ברורה נגד להט"בופוביה. מדובר באחריות של כולנו", כתב להב הרצנו, שציין כי "ממשלת נתניהו–בן-גביר היא ההומופובית ביותר בתולדות ישראל: ביטול תוכניות מצילות חיים, קיצוץ תקציבים, רמיסת זכויות. להט"ב בישראל לא צריכים לחיות בפחד. מגיע לנו לחיות במדינה שרואה בנו אזרחים שווים ופועלת להגן על חיינו".
מארגון איגי נמסר: "העלייה החמורה והמדאיגה באלימות והחזרה לארון אינה מקרית. מדובר בתוצאה של לגיטימציה ממסדית ללהט"בופוביה מצד גורמים בקואליציה והממשלה. קיצוץ תקציבי הקהילה הגאה רק מחמיר את המצב. כדי לשנות את זה נדרשת מחויבות ברורה מצד המדינה: חוזר מנכ"ל למאבק בלהט"בופוביה, השקעה בחינוך לסובלנות ובתוכניות מנהיגות לנוער להט"ב. הם צריכים לגדול פה בביטחון ולהפוך להיות דור ההנהגה הבא של ישראל. אי אפשר למחוק ולהפקיר אותם".
