האם המגעים לפתרון משבר חוק הגיוס נקלעו למבוי סתום? בכירים ביהדות התורה טוענים שכן, וכי הדיווחים על אופטימיות או התקדמות במגעים אינם נכונים. גם בסביבת יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, אמרו כי לא חלה התקדמות וכי אדלשטיין נחוש להכניס לחוק את הסנקציות האישיות כלפי המשתמטים ואת החלתן מיד לאחר שהחוק יעבור בכנסת. מקורביו של אדלשטיין טענו כי החוק היחיד שיכול לעבור בכנסת "הוא חוק שבו החרדים יתגייסו לצבא", כלשונם. אמש, בשעות הערב המאוחרות, הוא נקרא לפגישה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ביהדות התורה שידרו אתמול פסימיות וטענו כי האולטימטום שהציגו עומד בעינו: כל עוד אין הצעת חוק כתובה שתהיה מקובלת עליהם – הם תומכים בחוק לפיזור הכנסת שיעלה ביום רביעי הקרוב להצבעה בכנסת. גורם בכיר ביהדות התורה אמר: "כל שעה דואגים לעדכן אותנו שיש 'התקדמות' ואחר כך מעדכנים שיש 'התקדמות משמעותית'. זה אוויר חם ואין שינוי בעמדות של הצדדים. אנחנו כבר שבעים מהבטחות ודיבורים. יש חוק לפיזור הכנסת ואנחנו נתמוך בו עד שלא נראה נוסח כתוב של חוק הגיוס".
גם במפלגת דגל התורה הבהירו אמש כי אין שום התפתחות, וכי יצביעו בעד פיזור הכנסת אם לא יקבלו נוסח של הצעת חוק גיוס מוכן להצבעה בוועדה. גורמים במפלגה הליטאית אמרו כי "קיבלנו עדכונים על הסכמות חלקיות בכמה נקודות, כל ההתפתחויות וההתקדמויות חסרות משמעות מבחינתנו עד שנראה חוק מוכן".
ההסכמות נסובות סביב סוגי הסנקציות שיוטלו על מי שלא מתגייס, כאשר באגף זה מצליחים הצדדים ליישר קו. החרדים הסכימו לקבל עקרונית שתי סנקציות מרכזיות: משתמט לא יוכל לרכוש דירה דרך מחיר למשתכן; שלילת הטבת סבסוד מעונות לאברכים משתמטים. אדלשטיין והחרדים מתווכחים על סנקציות נוספות, אך סלע המחלוקת נותר עדיין אופן מימוש הסנקציות. החרדים מבקשים שתהיה "תקופת צינון" בין אי-העמידה ביעד הגיוס לבין תחילת החלת הסנקציות על החרדים במידה של אי-גיוס. מנגד, כפי שנכתב, אדלשטיין מתעקש שהסנקציות יופעלו באופן אוטומטי עם סיום שנתון גיוס שלא יעמוד ביעד.
ביום חמישי האחרון, נזכיר, קבעה מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" כי יש לתמוך בהצעה לפיזור הכנסת, ללא סייגים, אך בש"ס ובדגל התורה מחזקים 'ציר' הפועל במשותף כדי לנסות לעמול על פתרון, "גם אם המצב לא אופטימי, נדע שעשינו הכל כדי לא לפרק ממשלה באמצע מלחמה", אמרו בסביבת דרעי.
גורמים המעורים בפרטים סיפרו כי בימים האחרונים נעשו אף שיחות תיאום בין אנשיו של חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב אברהם סאלים לבין ביתו של מנהיג הציבור הליטאי הרב משה הלל הירש כחלק מתיאום עמדות.