זה לקח רבע מאה ועוד שנה של דחייה בגלל חסן נסראללה, אבל בסוף המרסדס הגיעה ליעד: הופעה באמפי קיסריה, לעיני אלפי אנשים שמלווים את הנסיעה הזאת כבר 25 שנה ממועדון למועדון, ובכל פעם חוזרים הביתה עם הריח של הסולן גל תורן דבוק לבגדים והיכרות מעמיקה עם כל אגל זיעה בגוף שלו.
רגע הניצחון הוא גם חתיכת טסט לאוטו, אבל בגלל זה קוראים להם מרסדס בנד: הם לא עברו את המבחן אלא דרסו אותו, בסיוע אדיב של פול טראנק ונינט טייב, שבתורם הצטרפו לגחלת שעליה הלהקה שומרת בקנאות גם בשנים יותר נורמליות ובוודאי בתקופה של טירוף הדעת - רוקנרול ישראלי של חום לוהט ובירה קרה. הביצוע המשותף של כולם ל'בואי ונביא לך ת'פאנק' הרעיד גם את חומות הווילות של עשירי קיסריה. אבל הרגע שסימל את המהלך היה שייך כמובן לתורן, שירד מעמוד הבמה שעליו טיפס ועבר להסתובב בקהל. כמו בעל הבית, שלמה ארצי, זה לא משנה לו אם ההופעה בבארבי, בפסטיבל ועכשיו גם על הבמה של קיסריה: הקשר הישיר עם הקהל הוא בסוף קו החיים של הלהקה. לכן גם לא צריך להיות ספק: המרסדס לא הגיעה לקיסריה כדי לחנות בה.
