ועדת השרים שהקימה הממשלה להדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה זימנה אותה אתמול לשימוע, שיתקיים ביום שלישי הבא. מכיוון שהצמרת המשפטית ברובה סבורה שההליך אינו חוקי, מעריכים גורמים משפטיים ומומחים למשפט חוקתי שהיועצת לא תיקח חלק בשימוע שמוגדר על ידם כ"פארסה" פוליטית, מינהלית וחוקתית.
"ממנים ועדה של פוליטיקאים, תוך כדי ביטול ועדת איתור מקצועית וממלכתית שמינתה יועצים משפטיים מאז סוף שנות ה-90 (ועדת גרוניס, ט"צ). כל חברי הוועדה, השרים, כבר חיוו דעתם שיש לפטר את בהרב-מיארה במהלך ההחלטה על הבעת אי-האמון בה. הם יהיו פתוחים לשמוע אותה? הרי הם יודעים לשם איזו מטרה מינו אותם", אומר אחד הגורמים.
בשלב זה, לשכת היועמ"שית מסרבת להתייחס להחלטת הממשלה על כינון הוועדה בראשות השר עמיחי שיקלי וזימונה של בהרב-מיארה לשימוע בשבוע הבא. בימים הקרובים יכנסו בלשכתה דיון, כדי להחליט באיזו דרך תביע היועצת את עמדתה. החלטתה של היועצת אם להגיע לשימוע בפני ועדת השרים שהוקמה לקראת הדחתה תלויה בין השאר בשאלה האם בג"ץ יוציא צו ביניים האוסר את כינוס הוועדה.
חברת הוועדה שהוקמה, השרה גילה גמליאל, שלחה אתמול מכתב לשר המשפטים יריב לוין, יו"ר הוועדה עמיחי שיקלי ומזכיר הממשלה יוסי פוקס – וביקשה לקיים את השימוע בשידור חי. "ברוח המחויבות שלנו לערכי הדמוקרטיה, השקיפות ואמון הציבור, הריני לבקשך בזה לשקול את האפשרות לקיים בפומבי את השימוע המתוכנן, בדרך של פתיחת הדיון לכלי התקשורת והעברתו בשידור חי וזמין לצפיית הציבור", כתבה.
השרה גמליאל נחשבת מתונה ביחסה למוסדות שלטון החוק, והיא הוסיפה במכתבה כי "זהו הליך ציבורי מן המעלה הראשונה, העומד במוקד של שיח ציבורי ומשפטי משמעותי. מתן פומבי לשימוע ירים תרומה משמעותית להגברת האמון בהליך, יסייע להפיג חששות באשר לשיקולים המנחים אותנו, חברי הוועדה, ויעביר מסר ברור של מחויבות לניהול הליך מקצועי, הגון ושקוף".
בהרב-מיארה כבר הציגה נתונים שהפריכו את טענתו העיקרית של שר המשפטים יריב לוין, שלפיה אינה משתפת פעולה עם השרים ועם משרדי הממשלה ונוקטת קו לעומתי כלפיהם, ולכן יש להדיחה. היא הדגישה כי "היועץ המשפטי לממשלה מפעיל אמות מידה מקצועיות וערכיות דווקניות, המציבות אותו במרכז של פעולותיה של המדינה לקיום שלטון החוק ולאכיפת החוק, הלכה למעשה". לטענתה, "אסור שהנכונות לשרת אינטרסים של הרשות תתבטא בוויתור על העקרונות המחייבים את מי שמופקד על קיום החוק. מחויבות זו עשויה להביא את היועץ המשפטי, בכל תפקידיו, לנקיטת עמדות אשר יגבילו את עובדי רשויות השלטון או יפגעו ביכולתם לממש את מדיניותם, כאשר זו נראית בעיני היועץ המשפטי כבלתי-חוקית.
"מדובר בפגיעה אנושה במעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה, המשמש כשומר סף ראשון במעלה, ולפגיעה קשה במקצועיותו, בעצמאותו ובאי-תלותו. מהלכים אלו פוגעים אנושות באינטרס הציבורי, בטוהר המידות ובשלטון החוק".
הנתונים שנועדו להפריך את טענות לוין הוצגו טרם הבעת אי-האמון ביועמ"שית בחודש מארס. מדובר בנתונים שנצברו במערכת המשפט ובארגונים משפטיים ויש בהם להשיב לטענותיו העיקריות של לוין, ולפיהם מתוך 600 החלטות ממשלת נתניהו הנוכחית, רק לגבי פחות מעשר נקבעה "מניעות משפטית" (כלומר, כאחוז בלבד). גם במקרים הבודדים שבהם היועצת סירבה להגן על הממשלה בבג"ץ מהטעם שהם לא חוקתיים (כמו ביטול עילת הסבירות, סוגיית הגיוס, אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים או "חוק בן גביר") היא איפשרה לממשלה לקחת ייצוג נפרד. נתונים נוספים הראו כי הייעוץ המשפטי אישר יותר מ-150 מינויי ממשלה, וקידם יותר מ-350 הצעות חוק ממשלתיות (מהן כ-250 כבר הפכו לחוקים).
כמו כן, לפי הנתונים, הייעוץ המשפטי היה מאפשר במיוחד בכל הקשור בחקיקת מלחמה – כאשר 700 חוקים, תקנות והוראות מינהליות אושרו – והיועמ"שית ייצגה את המדינה בכ-2,000 הליכים ביטחוניים בעליון, כולל עתירות לגבי מעצרים מינהליים, הריסת בתים, החזקת גופות מחבלים ומדיניות הממשלה לגבי הסיוע ההומניטרי.
