הקשר המיוחד בין איילה ואוהד נרקם דווקא ברגעים הקשים ביותר. אוהד, שהגיע לנחם את משפחת סימן טוב בשבעה, פגש שם את איילה: "אני ואיילה גדלנו יחד ביישוב, היינו בקשר בעבר ונפרדנו," סיפר אמש אוהד ל"ידיעות אחרונות". "אחרי הנפילה של אלעד מצאנו שוב אחד את השני. הגעתי בכל יום מהבסיס לשבעה, וידעתי שאני חייב להיות לצידה. ידעתי מאז שזו אשתי".
ביום הולדתו של אלעד, התארסו השניים, והם מספרים כי "בכל יום ובכל רגע אלעד סימן טוב שולח לנו מאז סימנים של טוב - כשמו".
החתונה, שהתקיימה שלשום בערב, הייתה אירוע של "שמחה מהולה בעצב", לדברי אוהד. על ההזמנה לחופה התנוסס הפסוק "התנערי מעפר קומי", ובאוויר הורגשה נוכחותו של אלעד: "אנחנו הרגשנו את אלעד מלווה אותנו לאורך כל הדרך, מתחילת דרכנו ועד החתונה, ויודעים שהוא ילווה אותנו גם בהמשך החיים". גם איילה הרגישה כך: "לאורך כל שמונת החודשים, אלעד שולח לי את הדאגה שלו ואת השליחים שלו אליי ואל ההורים וכל המשפחה. הוא לא נותן לנו ליפול לרגע".
את הקידושין ערך רס"ן (במיל') הרב נעם ורשנר, רב סיירת המילואים של גולני, שנלחם לצד אלעד באותו בית בלבנון שבו נהרג בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה: "יצאתי מלבנון היישר ללוויה, שם הספדתי אותו", הוא משחזר. "נוצר בינינו מאז קשר עם המשפחה, וכשאוריה התאומה שלו ואוהד התארסו, הם ביקשו שאחתן. לעמוד שם בחופה, שמונה חודשים אחרי שעמדנו יחד בבית העלמין מול הקבר, זו סגירת מעגל מטורפת".
סביב החתן והכלה במרכז החופה עמדו לוחמי "צוות סימן", חבריו בסיירת של אלעד שנפצעו לצידו בלחימה העזה. חלקם אף הצליחו להשתקם מאז והתעקשו לחזור ללחימה. "מסביבנו עמדו גיבורי על," אומר הרב ורשנר, "הרגשתי שאני לא ראוי לעמוד לידם". ובין כל החוגגים הדומעים מהתרגשות של שמחה ועצב היה שם גם את אלעד: בני משפחתו הדפיסו את תמונתו המחייכת על בלון בצבע לבן שנישא ברוח והיה מעוגן אל בסיס החופה.
הרב ורשנר, המשמש כרב בישיבת ההסדר בעכו ונושא בליבו מאז את הקרב הקשה שבו נפלו בסך הכל חמישה מלוחמי היחידה, בהם לוחמים בכוח החילוץ, מקווה שברית הנישואים תביא איתה מרפא למשפחה, ולא רק להם: "אני מקווה שהסיפור הזה יגיע לכל שבורי הלב שאנו חבים להם חוב אין-סופי שלעולם לא נוכל להשיב" הוא מבקש מהמשפחות השכולות ופונה אליהן: "אנא, תתחזקו, תבחרו בחיים מחדש".
