1. אחרי שהעיפה את אלופת היורוקאפ בלי יתרון ביתיות, כשהיא מגיעה לשיא הכושר בדיוק בזמן הנכון, אף אחד כבר לא חשב שהפועל ירושלים מגיעה לסדרת הגמר מול מכבי ת"א כאנדרדוג. מהרגע הראשון אתמול האדומים הוכיחו שהם קורצו העונה מחומר של אלופים, אבל המציאות מורכבת יותר. מה שעבד מול הפועל ת"א בהיכל, לא הספיק מול הצהובים, שאמרו את המילה האחרונה עם ניצחון 88:91 אחרי קרב כדורסל אדיר, וביום חמישי יוכלו להניף צלחת בארנה.
2. המשחק נפתח בקצב מטורף עם שלשות בשני הצדדים וקצב צבירת נקודות גבוה, אבל מסוף הרבע הראשון הפך לקשוח במיוחד, כיאה לסדרת אליפות.
בכלל, המחצית הראשונה הייתה פשוט נהדרת עם יכולת ברמה גבוהה ומהלכים של שחקנים גדולים. בצד של המארחת היו אלה רומן סורקין שבלט עם 12 נקודות רק עד ההפסקה, כולל דאנק שהרים את האולם, ושתי שלשות. גם ג'יילן הורד עלה בהתלהבות וסיפק את התוצרת הרגילה שלו.
מהעבר השני, ג'רמי מורגן המפתיע וכמובן ג'ארד הארפר, גיבור העלייה לסדרת הגמר, דאגו להוריד את ירושלים לחדרי ההלבשה עם יתרון קטן, 44:46 מבטיח עבור חובבי הכדורסל הניטרליים, פחות לבעלי לב חלש מבין אוהדי שתי הקבוצות.
3. שתי הקבוצות נפגשו שלוש פעמים העונה, כאשר ירושלים גברה על הצהובים פעמיים בעונה הסדירה, בהפרש מצטבר של 14.5 נקודות, בעוד שבגמר גביע המדינה הייתה זו מכבי שחגגה במשחק חד-צדדי. הפעם זה הלך הכי צמוד שאפשר, מה שהורגש היטב על הספסלים. כל מי שצפה בעודד קטש לפחות פעם או פעמיים על הקווים יודע עד כמה קשה להוציא אותו משלוותו. לרוב, הוא שומר על קור רוח ועומד בשקט, ידיים שלובות, אך הפעם – היה קשה להתעלם מהסערה הרגשית שעברה עליו במהלך המשחק. שוב ושוב הוא התרגז על החלטות השופטים, התרוצץ מצד לצד עם תנועות ידיים נמרצות, ובסופו של דבר גם ספג עבירה טכנית.
גם מהצד השני, יונתן אלון התקשה להישאר רגוע. השופטים הזהירו אותו יותר מפעם אחת, והבהירו כי בפעם הבאה שיגזים – יקבל עבירה טכנית בעצמו. סדרת אליפות, כבר אמרנו?
ברבע השלישי לקטש היו סיבות להיות עצבני גם על השחקנים שלו, שנתקעו מול הגנת האדומים. זוסמן, אקס מכבי ת"א, הרגיש בבית והוביל את קבוצתו ליתרון דו-ספרתי ראשון במשחק, יחד עם ג'סטין סמית'. כמובן שמול הצהובים בהיכל שום הפרש לא מבטיח שקט נפשי עבור היריבה, ואכן הפער נמחק כמעט כולו מהר מאוד, והרבע הסתיים ביתרון 2 בלבד.
4. ברבע האחרון העצבים שיחקו תפקיד מרכזי. הידיים של השחקנים התחילו להזיע והם לא הצליחו למצוא את הסל במשך קרוב לשלוש דקות. בשלב הזה, היה ברור שמי שתשתחרר מהר יותר תנצח את המותחן, וזו הייתה מכבי. האורחת התקשתה לייצר נקודות (מופע מחפיר של שלשות פנויות שלא נכנסו), וכל הכדורים האבודים הלכו למכבי, שסגרה עניין בזכות קליעות העונשין של תמיר בלאט, למרות צליפות דרמטיות של הארפר וזוסמן ברגעים האחרונים.
5. לאורך כל העונה האירופית שלהן נאלצו שתי הקבוצות לארח מול יציעים ריקים, והאווירה המחשמלת במהלך הפלייאוף היא סוג של פיצוי גם עבורן וגם עבור הקהלים. אמש זה היה השיא. אי-אפשר היה לשמוע את שריקות השופטים מרוב רעש, ושלושת-רבעי אולם נצבע ב-9,000 דגלים צהובים-כחולים. תהיו בטוחים שהחגיגה ביום חמישי בארנה תהיה לא פחות צבעונית. כ-1,500 אוהדי ירושלים קיימו צעדת ענק בדרך לאולם, בעוד אלו ממכבי התמקמו ביציעים שעתיים לפני תחילת המשחק, שנפתח באיחור של עשר דקות בשל התראה מוקדמת על ירי מתימן. כרטיסים נמכרו במחירים שהגיעו ל-380 שקל, וכמובן שלא היה כיסא אחד פנוי. כמה דקות לפני השריקה, האולם הוחשך והקהל נהנה ממופע אש על הפרקט – מחזה שהזכיר משחקי יורוליג.
קלעו למכבי ת"א: הורד (9 ריבאונדים) 18, סורקין ובלאט 14, יוקובאיטיס (8 אסיסטים) 12, דיברתולומאו ורנדולף 10, קלארק 8, וויליאמס (9 ריבאונדים) 5. לירושלים: הארפר (8 אסיסטים) 19, זוסמן 18, סמית' 12, מורגן, וויילי וקרינגטון 10, ג'ונסון 4, לוי 3, הובר 2.
