המשבר הפוליטי סביב חוק הפטור הגיוס עדיין לא הוסר מעל ראשה של הקואליציה ונכון לאמש ניכר כי הוא רחוק מלהיפתר. עד הרגע האחרון ניסה נתניהו לעשות הכל כדי להציל את ההצבעה על החוק לפיזור הכנסת. אך בין אם הכנסת הצביעה על פיזורה והקדמת הבחירות ובין אם הוחלט לדחות את ההצבעה בשבוע ימים – הפלונטר עודנו כאן.
במשך כל היום ניסו אתמול ראש הממשלה וראשי הקואליציה למצוא פתרונות שיורידו את החרדים מהעץ. שעות ארוכות ניהלו יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ ומזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס מגעים מול החרדים – ברוב המקרים מעל ראשו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין. נתניהו במקביל הפעיל לחץ על המפלגות החרדיות בטענה כי הפלת הקואליציה והקדמת הבחירות יפגעו בנושאים ביטחוניים ולאומיים ממדרגה ראשונה, כאשר הוא מתכוון לעסקת חטופים, העימות הצבאי מול איראן, המשך המלחמה בעזה ועוד.
ראש הממשלה ניסה בכל כוחו לפצל בין יהדות התורה לש"ס, מתוך מחשבה מתמטית פשוטה: אם ש"ס תתנגד לחוק ויהדות התורה תתמוך – לא יהיה רוב לפיזור הכנסת. ש"ס מונה 11 מנדטים ואילו יהדות התורה 7 מנדטים בלבד.
אדלשטיין סירב אתמול להתפשר או להתקפל בעניין הסנקציות בחוק הגיוס, ובעיצומו של המשבר ניהל דיונים שגרתיים בוועדת החוץ והביטחון. גם כאשר אנשי הליכוד הגיעו להסכמות עם החרדים, הם מיד נדחו על ידי אדלשטיין. למרות טיוטות והסכמות – הוא סירב לאשר אותן באופן בהול ומבלי גיבוי משפטי של הייעוץ המשפטי של הכנסת.
"אנחנו שמחים על כל יוזמה וכל דרך להתקדמות בחוק הגיוס – אבל כל מתווה או מסמך שנידון מחוץ ללשכתו של יולי, יגיע לדיון אצלנו", אמר אתמול דוברו של אדלשטיין. "כשנקבל מתווה, נדון בו ונחליט אם ומה לאמץ. החוק יהיה הוגן ואפקטיבי. שום דבר אחר לא על הפרק". גם במהלך היום העמוס והמתוח המשיך אדלשטיין באותו קו וסירב להתקפל: "אנחנו הולכים על חוק גיוס ולא על חוק השתמטות. אם לא יהיו סנקציות אפקטיביות – החרדים לא יתגייסו", כך לדבריו.
במליאת הכנסת הודיע אדלשטיין לחרדים כי "בלי הסרת איום הפלת הממשלה – אין מה לדבר. אני לא עובד באיומים". הוא השמיע את הדברים זמן קצר לפני שהחלה הישיבה המיוחדת לכבוד נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, וזמן קצר לאחר מכן נצפה ראש הממשלה בנימין נתניהו מחליף עימו כמה מילים. לאחר מכן, במהלך הישיבה, נתניהו קיבל פתק מברוורמן, ובהמשך שלח פתק לאדלשטיין באמצעות איש משמר הכנסת. וכך, באורח פלא, שעה וחצי אחרי האיום שהשמיע נפגש אדלשטיין עם חברי הכנסת אורי מקלב ויעקב אשר מיהדות התורה.
גורמים בדגל התורה, מפלגתו של גפני, השמיעו אופטימיות קלה אתמול אחר הצהריים וטענו שחלו התפתחויות, ושגם אדלשטיין מוכן לדבר על דברים שעליהם לא הסכים עד היום. "בסוף, אנחנו רוצים חוק, ולא להפיל את הממשלה. אם דחייה תקדם אותנו לחוק נשקול אותה בחיוב", אמרו הגורמים בדגל התורה. במפלגה שמייצגת את החרדים הליטאים שואפים למעשה ליצור פתח לחוק שעומד בתנאיהם.
יחד עם זאת הוסיף גורם חרדי כי "השיחות הסתיימו בעשן שחור". דרעי נכנס לנתניהו, בניסיון להגיע להסכמות שיבטלו את ההצבעה. חבר הכנסת ישראל אייכלר מאגודת ישראל נשמע כמי ש"לא מתלהב" מפיזור הכנסת, אבל כפוף להחלטת מועצת גדולי התורה. אייכלר לא מתכוון להפר אותה לבד - אבל ייתכן שיצטרף לדגל התורה וש"ס, אם יצביעו נגדה.
שני תרחישים אפשריים
בכנסת דנו אמש בשתי האפשרויות שעל הפרק: הצבעה על החוק פיזור הכנסת שעוברת או נופלת (תלוי בחרדים) או דחיית ההצבעה בשבוע כדי לנסות ולהרוויח זמן.
נתניהו מצידו פועל לדחות את הקץ עד לסוף כנס הקיץ של הכנסת שמסתיים בסוף חודש יולי. המטרה היא לגלגל את משבר חוק הפטור מגיוס לפתחו של מושב החורף של הכנסת שיתחיל רק באמצע חודש אוקטובר השנה. כך או כך, בכל תסריט כזה, הקואליציה נמצאת עמוק בתוך משבר שהיא תצטרך לנהל אותו עוד חודשים ארוכים – בין אם בכנסת ובין אם לקראת בחירות.
ומה באשר לאדלשטיין? מאחורי הקלעים מקורביו של נתניהו דיברו על אפשרות להזיז אותו מתפקידו. "אני שומע שכבר מדיחים אותי כל כך הרבה חודשים והנה אני עדיין בתפקידי. אני לא חושש מהדחה", הגיב אתמול בשיחות סגורות לדברים. בכיר בש"ס הוסיף: "אנחנו כועסים על אדלשטיין אבל מבינים שגם אם יזיזו אותו מתפקידו זה כבר לא יעזור
".
"מסמך העקרונות"
הוויכוח העיקרי בין הצדדים היה ונותר על הסנקציות שהופכות את החוק ל"חוק עם שיניים", כזה שיביא לגיוס של כמה אלפי חרדים.
לחלק מהסנקציות שהציע אדלשטיין התנגדו החרדים, אולם כעת הם הסכימו בין השאר לכך שבמקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס, לא תהיה "תקופת הסתגלות" בטרם ייכנסו הסנקציות לתוקף. בנוסף, מהיום הראשון יישלל רישיון הנהיגה של כל מי שהשתמט משירות צבאי, ותחול גם הסנקציה של עיכוב יציאה מהארץ (לעניין זה תוקם ועדת חריגים שתבחן מקרים מיוחדים).
במסגרת העקרונות, החרדים הסכימו גם לביטול סבסוד הלימודים האקדמיים, ולכך שלא תינתן העדפה מתקנת בשירות התעסוקה למי שהשתמט. בנוסף, ובניגוד לדרישות המקוריות של אדלשטיין, רק לאחר שנה - אם תימשך המגמה של אי עמידה ביעדים - תישלל מהמשתמטים הזכות להתמודד במכרזים של מחיר למשתכן ויבוטלו הטבות ארנונה וקצבת ביטוח לאומי שמשולמת ללומדי התורה.
באשר למימון המעונות, ברגע שהחוק יעבור 25% מסכום הסיוע בסבסוד מעונות יינתנו לכולם, ולאחר מכן תתחיל בחינה הדרגתית. כעבור חצי שנה תתקיים בדיקה מחודשת, ואם החרדים יעמדו ביעדי הגיוס - הסבסוד יעלה ל-50% לכולם. אם לא, הם יישארו עם 25% של מימון מעונות יום. אם אחרי שנה תירשם עמידה ביעדים, יקבלו החרדים כולם את מלוא סכום הסיוע בסבסוד המעונות.
היועמ"שית של הכנסת שגית אפיק, בינתיים, מתעקשת על מנגנון סנקציות לאורך כל החוק לאוכלוסייה הרלוונטיות - כדי לוודא שהוא עובד. אפיק, שמתואמת עם היועמ"שית של ועדת החוץ והביטחון, דורשת בין השאר שהמכסות ייקבעו לפי צורכי הצבא, לצד סנקציות אישיות ומוסדיות. אפיק נפגשה אתמול עם נציגי החרדים, עם יו"ר הקואליציה ומזכיר הממשלה - שרצו לוודא כמה רחוק יוכל הייעוץ המשפטי ללכת בהגנה על מתווה החוק מבחינה משפטית.
