אחת התרומות המפוקפקות של מנגנוני בינה מלאכותית היא הקלות שבה ניתן לייצר תוכן ויזואלי מפוברק לחלוטין, כביכול למטרות הומוריסטיות. אולם בזמן שאנשי חזון בחו"ל הציפו את פייסבוק בתמונות של ישו שמורכב משרימפס, בישראל ניכר שהזייפנים רוצים בעיקר לרגש - למשל פוסט על טייס שתקף באיראן כשאשתו היולדת לצידו בקוקפיט - ובכך מתקרבים בצורה מסוכנת לז'אנר הדיסאינפורמציה הלא-מצחיק בעליל.
לג'סי ארמסטרונג, היוצר של 'יורשים', יש תחזית לגבי מה אנחנו עלולים למצוא בהמשך הדרך: סרטו החדש, 'בודדים בפסגה' (זמין ב-HOT, yes וסלקום tv), מציג תסריט אימים שבו העולם עולה בלהבות בגלל כלי בינה מלאכותית שמאפשר הצפה של פייק-ניוז ברמה גבוהה להחריד. ארמסטרונג אמנם מקצין את המצב לטובת יצירה סאטירית, שבה המוקד הוא ארבעה אוליגרכים טכנולוגיים ואילו האפוקליפסה רק ברקע. אבל הכוח של הסרט טמון בהרגשה מאוד לא נעימה שזאת לא דיסטופיה: היכולת להבדיל בין אמת לשקר ובין אותנטי למזויף הופכת למשימה קשה מאי פעם.
אז האם הגיע הזמן להתנתק מהאינטרנט? החדשות הטובות הן שהמצב לא עד כדי כך נואש: ראשית, מוטב להניח לנוסטלגיה המובנית של געגוע לימים ישנים וטובים, שכן תמיד היה צורך לברור מידע שהגיע מהתקשורת המסורתית. למי שהתברך בסביבת גידול שמטפחת חשיבה ביקורתית, יש את היכולת להבדיל בין ידיעה ב'הניו יורק טיימס' לאייטם ב'נשיונל אינקוויירר', לדוגמה. הדור שגדל עכשיו לא שונה: הוא מקבל זריקת חיסון מפני הפייק-ניוז בתצורתו הנוכחית, ויודע להצביע ומהר על ניסיונות להפיץ פייקים. אמנם נדרש מהמבוגרים להקשיב לצעירים לשם שינוי, אבל כבר עכשיו יש בסביבתנו גלאי פייק-ניוז טבעיים ששמחים להצביע על דברים שלא נראים אמינים.
שנית, זאת גם הכלכלה, טמבל: עם כל הבאזז האינסופי, בפועל חברות ה-AI מפסידות מיליארדים בניסיון לגרום לנו להתמכר למוצרים שלהן ובינתיים זה לא מאוד עובד. אנחנו משתמשים בכלים החינמיים, אבל מעטים מוכנים לשלם, וההפסדים רק גדלים. זה לא יכול להימשך לנצח. ואולי כשהחברות ידרשו מאיתנו לשלם על חילול של כל תמונה וכל פוסט "מרגש", הכמויות יירדו.
בינתיים מומלץ לכולנו להתאזר בסבלנות, בחשדנות בריאה, וגם באמפתיה כלפי מי שמתקשים להבדיל בין האמת לשקר בעולם החדש. ומי שלא מצליח - שיזייף אותה ב-AI.
