סיגל קראוניק, אמא של חן
מה את חושבת על ההישארות של בנך בבית 'האח הגדול', למרות המלחמה?
"אני בסדר עם זה. אנחנו חייבים להמשיך הלאה. אנחנו עם חזק ואי-אפשר לעצור את החיים על כל מלחמה. אתה חי עם זה לצד זה. צריך לשמור על סוג של שגרה. אם מחר מוציאים את חן, הוא נכנס למערך הלחימה? התשובה היא 'לא'. להיות רק בלופ של המלחמה מכניס ללחץ.
>>> "יש אנשים שאיבדו את זה, שלא מתפקדים, הם סגורים בבתים, ויכול להיות שלצפות בפרקי 'האח הגדול' או בשידורים החיים בערוץ 26 מוציא אותם מהמצב, וזה מבורך".
אין לך התלבטות לרגע, אם הילד צריך לחזור הביתה? לא קשה לך שהוא מתמודד עם המצב לבד, הרחק מחיק המשפחה?
"לא נעים לי להגיד לך, חייתי במלחמה 23 שנה בזמן שהמדינה התנהלה כרגיל. אמרתי לבנות שלי עכשיו, מה שקורה, הוא יחסית קוריוז. כל עוד לא חודרים לבתים ורוצחים אותנו, אנחנו בשליטה. כל החיים בעוטף נתתי לילדים שלי מספיק כלים. כשהיו אצלנו הסלמות אף פעם לא התפנינו. חוץ מזה, אני סומכת על שיקול דעתו של חן".
דיברתם איתו מאז שהמלחמה פרצה, או העברתם לו מסר דרך ההפקה?
"לא דיברנו איתו, אבל ביקשנו שימסרו לו שאנחנו במרחב מוגן ושכולנו בסדר. לא ביקשתי למסור שייצא כי אני לא נותנת לו עצות. הוא מספיק בוגר לקבל החלטות, וגם כשהתייעץ איתי אם להיכנס לתוכנית הוא לא ביקש את אישורי".
אתן מצליחות, את ואחיותיו של חן, להתנתק מהחדשות ולצפות ב'האח'?
"אני פחות צופה בטלוויזיה. אני קוראת, או שותלת בגינה. משתדלת לעשות דברים מועילים. קשה לי לצפות בערוץ 26, כי אני מרגישה שלא תמיד מראים את הדברים היפים עם חן וכשקורה משהו מאחורי הגב שלו אני לא יכולה ליידע את הילד שלי, וזה קצת מאתגר לי. גם בפריים-טיים פחות מראים אותו. אני מקבלת הרבה תגובות מהסביבה של 'למה לא מראים אותו'. עצוב לי להגיד שאוהבים צהוב וטראש ולהראות מי רב עם מי, בזמן שחן מביא ערכים ולא עושה בלגנים, ולכן זה פחות מקבל זמן מסך. אבל כשאני רואה קטעים איתו, אני מתמוגגת.
"אני שמחה שאוהבים ומעריכים אותו. בבית ומחוץ לבית. אני מקבלת המון הודעות מבנות של 'זה בחור להביא לאמא'. מה אני צריכה יותר מזה? חן הוא מלח הארץ ברמות".
יש ביקורת מצד חלק מהקהל וטוקבקיסטים על כך שהעונה ממשיכה.
"אני לא קוראת טוקבקים. ושוב, בעיניי, זה בסדר גמור שהעונה ממשיכה".
סברין בר ששת, חברה טובה של דרור קליר
"החבורה הגרעינית שלנו מתגעגעת לד-רורל'ה. מאוד-מאוד קשה שאנחנו לא יכולות להעביר לה מסר בימים אלה".
מה היית מוסרת לה?
"לפני המלחמה, רמת המעורבות שלי הייתה גבוהה. עד יום חמישי שעבר כולנו ישבנו מול הטלוויזיה להבין מה קורה, עם מי היא רבה, מי חירקש איתה, איך היא קמה. מיום חמישי אני נכנסת לדקה-שתיים, לא יותר. המלחמה לקחה את הפוקוס.
"מתחילת העונה הגענו ארבע פעמים לצעוק לה שאנחנו אוהבים אותה. עכשיו, אני לא יכולה נפשית לראות ריאליטי. טילים מתפוצצים פה על ימין ועל שמאל, אנשים נהרגים. אני מחכה למומנט שבו ארצה הפוגה קומית ואעבור לערוץ 26, וזה לא קורה. השבוע אפילו לא ידעתי שהתוכנית משודרת. הבנות הודיעו לי שלרגל חג הגאווה דרורה דיברה עלינו, ונכנסתי מהר לראות. הייתי מופתעת שיש פרקים בסיטואציה כזו. אני חושבת שהיה נכון לשדר את הפרקים בערוץ 26 ונבחר אם לראות או לא, ולהשאיר את ערוץ 13 רק על חדשות".
את חושבת שדרור מודע למצב לחלוטין? את רואה סיטואציה שבה הוא מבקש לצאת לאור מה שקורה בחוץ?
"אנחנו החברות בדיבור על זה שמצד אחד, מה שרואים מדרורה זה מאוד היא, אבל מצד שני, היא בן אדם מאוד חכם ומודע. אנחנו כאילו מחורפנות קצת, אבל אין סיבה להוריד לו נקודות על אינטליגנציה. אל תמעיטו במוח שלה. היא חולת אקטואליה, אין פעם שאנחנו מדברות בערב שהוא לא אומר לי, יאחתי, התחילו החדשות, אני הולך לראות. היא מעורבת, היא רוצה לדעת, אכפת לה. אם ניתקו אותה לחלוטין ממידע - ולדעתי האישית, לא סיפרו להם במאה אחוז - זה ישבור אותה".
את לא חושבת שהוא ביקש לדעת את המצב לאשורו?
"כמו שאני מכירה אותה, היא דרשה לדעת מה המצב בחוץ. זו לא ילדה בת 19 שלא אכפת לה. שוב, היא בן אדם צבעוני, אבל שום דבר בה לא טמבל. אנחנו בקשר עם ההפקה, אבל לא דוחפים. נותנים להם רגע לקבל את ההחלטות שלהם. שתהיה לנו דעה מוצקה מספיק, נעשה את מה שצריך לעשות. כמו כולם, אנחנו בוחנים רגע לאן הרוחות מנשבות.
"אני סומכת על ההפקה שהם הציבו דד-ליין שמהנקודה הזו בהתרחשות להמשיך עם העונה יהיה פאתטי וקרקס. הם בטח גם בוחנים את הרייטינג של השבוע ורואים מה הקהל חושב על כך שיש תוכנית".
אם הוא היה יכול להתייעץ איתך, מה היית אומרת לו?
"שינסה להמשיך כמה שהוא יכול. אני יודעת מה הוא עבר כדי להיכנס לבית 'האח'. הוא חיכה לרגע הזה. זה ממש האריך לו את החיים. אנחנו רוצים את הטוב ביותר בשבילה, היא יודעת להסתדר בכל מצב, ואנחנו נצליח לחזור לזה, לצפות בה ולהרים לה. גם בואי, מ-7 באוקטובר כולנו בריאליטי. יש אן דן די נו, מי יחיה ומי ימות. עוד יום-יומיים נתרגל גם למצב הזה, והאסקפיזם יעשה לנו טוב".
מקורב לאחד הדיירים
"המחויבות של ההפקה להושיב את כולם ולתת את התמונה המלאה. ממה שהראו לנו, פטרו את המצב ב'יש איזשהו עניין עם איראן'. המשתתפים הם אנשים בוגרים וצריך לתת להם את הזכות להחליט אם הם ממשיכים או יוצאים. אם דודה של מישהו, הדודה הכי אהובה עליו, בחרדות, או חיה לבד, במצב כזה, אסור לו לדעת מה קורה איתה? למשפחות זה חוסר אונים שמנתקים אותן למשך חודשים. אנחנו עוברים רגעים קשים כעם, ואתה רוצה את בן המשפחה שלך קרוב. ניתקו אותם מאיתנו בצורה קצת לא אנושית. לקחת ילד של מישהו ולהגיד 'משחק טלוויזיה והוא לא מדבר איתכם' למרות הטילים והבניינים שקורסים, זה לא נורמלי. בבוא היום עוד ידברו על זה שבמצב כזה כאוטי התוכנית הזו המשיכה להתקיים".
