• "עד שתחזור אליי" – אילה דקל (2025). מה עובר על מי שמשוגר מצחנת האימה והמוות של שדה הקרב לריחות הבישולים בבית שבו החיים כבר למדו להסתדר בלעדיו? ואילו תעצומות נפש צריכות להפעיל הנשים שנותרו להילחם על הבית ועל נפש הילדים? ברומן בשני קולות – שלו ושלה – מתעדת אילה דקל תקופה קריטית בחיינו. את היד הכותבת היא טענה בחומרי המציאות האישית שלה, המשותפת לכ-120 אלף משפחות של משרתי מילואים, ובהן רבע מיליון ילדים שמחכים שאבא יחזור מהמלחמה. בעמוד 13 של הגרסה הדיגיטלית ב"עברית" כבר דמעתי. מכאן משכו אותי חלי וגיא, המספרים, לעומק העלילה, שבמהלכה דקל מציבה מראה מגדילה ומכאיבה של המחירים שגובה המלחמה ממשפחות משרתי המילואים והופכת אותם לפרוזה תרפויטית גם עבור הקוראים.
• "כוחה המרפא של התודעה" – טולקו תונדופ (1996). חרדות, חוסר אונים, מתח, טראומה, שינה טרופה ועוד רגשות ומצבים שליליים שאנחנו חווים מאז 7 באוקטובר פוגעים עמוקות בבריאותנו. איך מצליחים להגן על מערכת החיסון ועל החוסן הנפשי? בספרו "כוחה המרפא של התודעה" מוליך אותנו החכם הבודהיסטי טולקו תונדופ בנפתולי חייו: ילד טיבטי שנמסר למנזר, ברח ממנו בנעוריו להודו והפך לפליט חסר בית עד שעבר לארצות-הברית. בזמן שאנחנו מלווים אותו במסעו, תונדופ מעניק לנו כלים שפיתח ליצירת שלווה אישית בתוך כאוס חיצוני. תמיד הסתקרנתם לגבי התפיסה הבודהיסטית? בספר תמצאו בהירוּת ויעילוּת שיסייעו לכם לתרגל ולחולל שינוי מחשבתי והתנהגותי, כדי לעבור ממלחמה במה שאי-אפשר לשנות להחלמה ולהפחתת רמות המתח והדאגה.
• "הדבר היה ככה" – מאיר שלו (2009). מאז שהטילים מאיראן החלו לעוף בשמיים, התחלתי לקרצף, לשפשף, לכבס, לקפל, לשטוף, לקצוץ, לערבל ולבשל, כשגם השואב החרוץ שהסתחרר בעקבותיי לא עמד בקצב. "נו, הפכתי לסבתא טוניה", קבע הקול בראשי, ומיד חזרתי בפעם המי-יודע-כמה אל "הדבר היה ככה", ספרו המצחיק של מאיר שלו, שקולו חסר מאוד עכשיו. במרכז העלילה, דמותה האגדית של סבתא טוניה תאבת הסדר והניקיון ושואב האבק החדשני שהגיע מאמריקה לנהלל. זה מה שכולנו צריכים עכשיו – סבתא יודעת-כל שתבטיח לנו שגם זה יעבור, וספרות וירטואוזית שתצניח אותנו בחיקה
