יסיתם להתקשר לטלפון נייד באיראן בימים האחרונים? מי שניסו מדווחים על הודעה קולית מסתורית, בקול רובוטי, הנשמעת מן העבר השני של הטלפון: "שלום ותודה שהקדשת מזמנך להקשיב; החיים מלאים בהפתעות בלתי צפויות, וההפתעות הללו יכולות לפעמים להביא שמחה ולפעמים הן מאתגרות אותנו". ההודעה המטרידה, שנמשכת כמעט 90 שניות, ממליצה גם למתקשר לעצום עיניים ולדמיין את עצמו במקום שמביא לו "שלווה ואושר".
בערפל התקשורתי ש-80 מיליון איראנים סובלים ממנו בשבוע האחרון, לא ברור אם המסר הקולי הביזארי הזה הוא תוצאה של עוד מתקפת סייבר ישראלית, או דווקא להפך - של חסימה מכוונת מצד השלטון. המסך הגדול ירד על האיראנים כבר ביום רביעי שעבר, לאחר שהגישה לאינטרנט נחסמה כליל. רשמית - מחשש לשימוש שישראל עושה בו לצורך הציד אחר בכירי השלטון ומדעני הגרעין; בפועל – בשל הפחד מפני התארגנות עממית בסיוע הרשתות החברתיות בנוסח "האביב הערבי". על פי ארגון הניטור הבינלאומי NetBlocks, תעבורת האינטרנט במדינה צנחה כמעט לאפס.
גם בסתם ימים של שגרה השלטון בטהרן חוסם אתרים רבים מחו"ל, אבל השבוע החסימה הפכה כמעט הרמטית. הפלת האינטרנט השביתה את הגישה לרשת גם בטלפונים הסלולריים, כלומר את ווטסאפ ואת הרשתות החברתיות האחרות, החל מאינסטגרם, דרך X וכלה בטלגרם. כתוצאה מכך, איראנים המתגוררים בחו"ל נאלצו להתקשר ישירות לחברים ולבני משפחה שהשאירו באיראן. אבל מהעבר השני המתין להם המענה הרובוטי.
ביום שישי האחרון טענה דוברת הממשלה פאטמה מוהאג'ראני כי הצעדים ננקטו מסיבות של "מתקפות סייבר ואבטחה". "רבים מהמל"טים של האויב מנוהלים ונשלטים באמצעות האינטרנט, וכמות גדולה של מידע מועברת בדרך זו. גם בורסת מטבעות קריפטוגרפיים נפרצה".
מוהאג'ראני התייחסה לפריצות הסייבר הגדולות בשבוע שעבר לבנק הגדול באיראן "ספאה" ולבנק נוסף, "פאסארגאד" שהשביתו את פעילות הבנקים והכספומטים. בנוסף נפרצה בורסת הקריפטו האיראנית "נוביטקס". הפעולות האלה הגבירו את הכאוס במדינה בעקבות מתקפות ישראל. בשני המקרים קיבלה את האחריות קבוצת ההאקרים "הדרור הטורף" (Predatory Sparrow), שנחלה הצלחה גם בעבר בשיבוש שירותים מרכזיים באיראן, כמו תחנות דלק ומפעלי פלדה.
אין הוכחה שהקבוצה אכן פועלת כזרוע של ישראל, אך כך מעריכים אתרי הטכנולוגיה בעולם. אתמול (יום ב') טענה קבוצת האקרים אחרת, Tapendan, כי הצליחה לפרוץ למערכת הבנקאות באיראן וחשפה מידע אישי על כ-73 מיליון חשבונות בנק במדינה.
ולא רק חסימה: הטלוויזיה הממלכתית של איראן המליצה בשבוע שעבר לציבור למחוק כליל את ווטסאפ מהסמארטפון בטיעון ש"האפליקציה אוספת נתוני משתמשים עבור המודיעין הישראלי". חברת מטא, בעלת ווטסאפ, שמתגאה כל כך בתכונת ה"הצפנה מקצה לקצה" שלה, פירסמה מיד הצהרה הדוחה את ההאשמות: "אנחנו לא עוקבים אחר המיקום המדויק שלכם, אנחנו לא שומרים מידע על שולחי ההודעות, ואנחנו לא עוקבים אחר ההודעות האישיות שאנשים שולחים זה לזה". במקביל, כמו בישראל, פיקוד אבטחת הסייבר של איראן, FATA, ביקש מהאזרחים לא לפתוח "קישורים חשודים או זדוניים" ששולבו בהודעות טקסט.
לבכירי המשטר וצוותי האבטחה שלהם ההוראות הוחמרו עוד יותר: הם נצטוו להפסיק להשתמש בכל מכשיר שמתחבר לרשתות תקשורת מכל סוג. לפי סוכנות הידיעות "פארס" של משמרות המהפכה, נאסר עליהם כליל השימוש בסמארטפונים, במחשבים, בשעונים חכמים ובכל מכשיר אחר בעל חיבור כלשהו לרשת. הטלפונים, קבעה, משמשים לא רק למעקב אלא גם להתנקשות.
תורים בתחנות הדלק
בניגוד לתדמית המוטעית שטופחה השבוע בארץ, איראן רחוקה מלהיות מדינה נחשלת, לא מבחינה טכנולוגית ולא בכל הקשור לאינטרנט ולרשתות הסלולר: למרות הסנקציות הבינלאומיות, שמגבילות את הגישה לטכנולוגיות מסוימות, התפתחה בה תרבות פיתוח עצמאי של פתרונות המותאמים לצרכים המקומיים, במיוחד בתחום הפינטק והמסחר האלקטרוני. חברות סטארט-אפ איראניות פיתחו פלטפורמות תשלום מקוונות, שירותי בנקאות דיגיטלית ואתרי קניות. שמות כמו "דיג'יקאלה" (המקבילה לאמאזון) ו"טאפס" (המקבילה ל"אובר") מוכרים בכל בית. הוקמו באיראן פארקי טכנולוגיה גדולים, ופותחו בה גם יישומי מסרים מיידיים, מנועי חיפוש, תוכנות חינוך מרחוק, תוכנות אבטחה ואפילו משחקי וידיאו.
בתחום הסלולר מתחרות ביניהן שתי חברות, ואיראן היא בין חמש המדינות הראשונות ששיעור הצמיחה שלהן בתחום עומד על יותר מ-20% - הגבוה במזרח התיכון. כיסוי דור רביעי בסלולר מגיע לכ-92% משטחי המדינה, ורשת דור חמישי משרתת השנה כבר כ-20 מיליון משתמשים. ממוצע בעלי הסלולריים באיראן מגיע ל-1.7 מכשירים לאדם. בארה"ב, לשם השוואה, הנתון הוא 1.2 טלפונים ניידים לאדם.
חסימת האינטרנט הותירה אמנם את מיליוני התושבים שאינם נמנים עם בכירי השלטון עם טלפונים קוויים פעילים, סמארטפונים מתפקדים ורשתות סלולריות עובדות - אבל ניתקה אותם בבת אחת מן האפשרות לבצע משימות יומיומיות בסיסיות, מתשלום מקוון על קניות בסופר דרך עסקאות פיננסיות ועד ניווט בדרכים. הניתוק הזה מתווסף להפסקות החשמל, למחסור במזומנים, ולתורים האין-סופיים בתחנות הדלק.
חברות הטלקום האיראניות מוצאות את עצמן לכודות בניסיון לאזן בין הסגרים הממשלתיים המשבשים את שירותי הסמס והנתונים ופוגעים בתקשורת בין מערכות חירום, בנקאות וארגונים, לבין הצורך לשמור על המנטרה העיסקית "המשכיות השירות".
כך למשל, כאשר שירותי המיפוי של גוגל לא עובדים, אנשים שמנסים להתפנות עם משפחתם מאזורי האש פשוט הולכים לאיבוד בכבישים. אתרים באירופה דיווחו על אנשים שסיפקו מים למשפחות שנתקעו בכבישים לאחר שהמפות האינטרנטיות יצאו מפעולה.
"נמצאים במערה חשוכה"
מלבד הפגיעה המורלית והכלכלית, היעדר הגישה לרשת מונע מן האיראנים לדעת גם מתי והיכן תתקוף ישראל בפעם הבאה: דובר צה"ל בפרסית מפרסם אמנם הודעות מפורטות, כולל מפות, באתרים וברשתות החברתיות - אבל כשהגישה אליהן נחסמת, הם חוששים לחייהם. "זה מרגיש כאילו אנחנו במערה חשוכה", אמר ל"הניו יורק טיימס" אזרח איראני שנמלט מטהרן.
"האינטרנט מדוכא על ידי מנגנוני הביטחון, שרואים בו אויב ורוצים לשלוט בו", אמר לאתר החדשות הגרמני DW מומחה אבטחת הסייבר אמיר רשידי המתמחה באיראן. "האינטרנט מוצג ככלי ריגול מערבי, בעוד שהאזרחים זקוקים לו בראש ובראשונה כאמצעי תקשורת, כדי לשמור על קשר זה עם זה ולברר מה שלום קרוביהם".
וכשהתושבים מנותקים מהעולם החיצון, השמועות נפוצות. מפקד בכיר לשעבר במשמרות המהפכה קרא השבוע לאזרחים לבדוק אם יש מיקרו-מל"טים על גגות בתיהם, וטען שארגוני אופוזיציה איראניים קיבלו תשלום כדי להבריח אותם לערים הגדולות.
הטכנולוגיה והתשתית שנדרשו למשטר האיראני כדי לשלוט, לצנזר ולסגור את הגישה לאינטרנט, פותחו לאורך שנים רבות. בין השאר, כאלטרנטיבה, הוא פיתח מעין רשת אינטרנט פנימית המכונה NIN ("רשת המידע הלאומית"), הנשלטת ומנוטרת מקרוב על ידו, וקרא לאזרחים להשתמש בה. למרות שהגישה ל-NIN חינמית - ההיענות נמוכה, אבל בשבוע האחרון אתרי האינטרנט הפעילים ב-NIN הם הגישה הכמעט יחידה של האיראנים למידע. כמו תחנות הטלוויזיה והרדיו הממלכתיות של איראן – שלוש תחנות רדיו ושתי רשתות טלוויזיה ארציות, לצד עשרות תחנות מקומיות - הם מתמקדים בעיקר בהעצמת הנזקים שנגרמו בתקיפות על ישראל.
עם זאת, למרות שבאופן רשמי הוא אינו חוקי - השימוש במקלטי טלוויזיה בלוויין נפוץ למדי באיראן, ולפי ההערכות יותר מ-30% מהאיראנים צופים כך בערוצים בינלאומיים לא מצונזרים. ביום רביעי שעבר נפרץ ערוץ הטלוויזיה הממלכתית לזמן קצר עם הודעות על המסך הקוראות לאנשים לצאת לרחובות. הוא שידר תמונות מהפגנות שפרצו לאחר מותה במעצר של מהסא אמיני בת ה-22 לאחר שסירבה לעטות חיג'אב.
חסימות הרשת אינן דבר חדש באיראן: ב-2019 נחסמה לראשונה הגישה לאינטרנט כשההפגנות נגד עליית מחיר הדלק קיבלו תפנית מאיימת. בספטמבר 2022 נותקה הגישה לווטסאפ ולאינסטגרם בעקבות המחאות על מותה של אמיני. רבים מן האיראנים למדו עם הזמן להשתמש ברשתות וירטואליות פרטיות (VPN) כדי לעקוף את החסימות. הפעם, ההגבלות נאכפות בעוצמה על ידי "המועצה העליונה לביטחון לאומי" של איראן ומשרד טכנולוגיית המידע והתקשורת.
כמה סטארטאפים איראניים החלו להציע בחינם מידע על דרכי גישה ל-VPN, שתאפשר לאנשים לפחות להתעדכן בחדשות. למרות שרבים מהשירותים הללו שובשו מאז החלו מתקפות ישראל, איראנים רבים ניצלו גם השבוע הפוגות בחסימות כדי לעקוף את המגבלות ולהעלות לרשתות שפע של סרטונים מתוצרת עצמית, המציגים את תוצאות המתקפה הישראלית. חלק מבני-המזל הללו אף התנדבו לנצל את ההזדמנות החולפת להעביר דרישות שלום לבני משפחה בחו"ל.
בשבת האחרונה, כשחלק מחיבורי האינטרנט חזרו לזמן קצר, ספקי השירות הללו קראו למשתמשים שלהם לנהוג בזהירות: "לטובתכם", כתב אחד הספקים בערוץ הטלגרם שלו, "אל תפיצו את הקישור. השרת ינותק, והעבודה שלנו רק תהפוך לקשה יותר".
מי שמתקשר לסלולרי באיראן נענה בהודעה קולית מסתורית, בקול רובוטי: "החיים מלאים בהפתעות בלתי צפויות, וההפתעות הללו יכולות לפעמים להביא שמחה ולפעמים הן מאתגרות אותנו"
