תקציב הביטחון ל-2025 כפי שאושר בכנסת לא יהיה תקציב הביטחון כפי שיסוכם בסוף השנה משתי סיבות: התמשכות מעל לצפוי של המלחמה (חסרת התכלית) ברצועת עזה והתפרצות שלא נלקחה בחשבון של מלחמה נגד איראן. מוקדם לסכם את שתי החריגות המלחמתיות הגדולות הללו. במחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוערך הגידול לתקציב הביטחון כתוצאה ממלחמה באיראן בלבד ב-40 מיליארד שקלים – אבל החישוב התבסס על תרחישים צבאיים שנראים כעת פסימיים מדי.
בין הנחות התרחיש: רבע שנה של לחימה, מתקפות טילים איראניות הרבה יותר הרסניות וכבדות על ישראל ואי-מעורבות צבאית אמריקנית התקפית. מנגד, מרבית התחזיות של כלכלנים בשוקי ההון, שנדרשו "להסביר" את העליות החדות במדדי המניות בימים של מטרי טילים, משק סגור ושהייה במקלטים וממ"דים, אופטימיים מדי. אצלם המלחמה כברר הוכרעה בניצחון מוחץ של ישראל ועכשיו נותר רק לקטוף בשירה ורננה את פירות הניצחון.
קצינים בכירים בצה"ל וכלכלנים בכירים במשרד הביטחון עצמו רואים את הדברים אחרת. "הכל עוד פתוח", הם אומרים, "ואין זה נכון לסכם עלויות תוך כדי לחימה. די באירוע או שניים יוצאי דופן כדי שהתמונה תשתנה מקצה לקצה".
נתחיל ממה שידוע. ידוע – כי החשב הכללי באוצר עשה את העבודה – שמלחמת חרבות ברזל עלתה לקופת המדינה עד סוף השנה שעברה 141.6 מיליארדי שקלים. אלא שאז החליט מי שהחליט להפסיק לפרסם את נתוני עלות המלחמה. במקום זאת נמשך הפרסום החודשי של "ביצוע התקציב". זו הודעה לתקשורת שהמידע הרלוונטי להוצאות המלחמה בה מועט ומקובץ. הציבור יכול להסיק ממנה רק שבמשך חמשת החודשים הראשונים של 2025 הוציאה "מערכת הביטחון" – הגדרה רחבה הכוללת לצד משרד הביטחון עוד גופים ופעילויות – 67 מיליארדי שקלים, בדיוק חצי מהתקציב שאושר לאותה מערכת הביטחון לשנה שלמה.
הפרסום הלא-מפורט לא מאפשר ניתוח כלכלי-ביטחוני מושכל, אך דבר אחד עולה ממנו בבירור: חוסלה כבר כל הרזרבה המיוחדת לעלויות ביטחון בלתי צפויות שנכללה מראש בחוק התקציב. מימון של מלחמה באיראן נעשה לכן מתקציב הביטחון הרגיל, חלקו בשקלים שוטפים חלקו בדולרים. כאן נכון להעיר שממשל הנשיא טראמפ לא התחייב עד כה לסיוע ביטחוני מיוחד ונוסף לישראל, כך שמבחינה כלכלית ההוצאה כולה על חשבון משלמי המסים הישראלים, העכשוויים והעתידיים, כשהממשלה תידרש לפרוע את חובותיה בארץ ובחו"ל.
נכון לסוף יוני, ההערכה הרווחת בקרב אנשי כספים בכירים לשעבר במערכת הביטחון – על סמך ידע אישי - היא שבכל מקרה יידרש בקרוב אישור של תקציב ביטחון נוסף למלחמה באיראן בסכום של 25 מיליארד שקלים לפחות. תוספת של 1.25% מהתוצר המקומי. לכך חובה להוסיף את ההוצאה האזרחית: מתווה לפיצויים, מענקים ותשלומי חל"ת לעובדים כפי שהציג האוצר, שיקום נזקי הטילים ותשלומי הביטוח הלאומי לקציני מילואים. סכום המוערך בעוד כ-10 מיליארדי שקלים – אם המלחמה תיגמר עד תחילת יולי.
ואם אכן היא תיגמר עד אז ובהכרעה ברורה לטובת ישראל (וארה"ב) מי הפסימיסט שיסתור את התקווה הנפלאה לפרץ של צריכה, השקעה, יוזמה ויצירתיות כלכלית ישראלית מיד עם שוך הקרבות וחתימה על הסכמי הנורמליזציה החזויים (ההזויים?) בין ישראל לסוריה, סעודיה ולבנון?
אמת, לא חסרים פסימיסטים ובמיוחד לא חסרים ריאליסטים. התקיפה האמריקאית בפורדו, הם טוענים, מתפרשת באיראן כסימן מובהק של חולשה צבאית של ישראל, שנזקקה לסיוע אמריקאי כדי לפגוע במתקן צנטריפוגות תוצרת איראן.
הסכמי אברהם, הם מזהירים, העשירו את חברות התעופה והמלונות באמירויות, ללא תועלת ברורה למשק הישראלי. הירידה בפרמיית הסיכון הישראלית ה"גיאו-פוליטית", כלשון הסוכנויות לדירוג האשראי, הם מוסיפים, תמשיך להיות גבוהה עד שלא תהיה תזוזה של ממש לכיוון הסדר עם הפלסטינים. בלעדיו לא רק שהשיפור העכשווי במעמדנו המדיני-כלכלי לא יתמיד אלא שכל הכשלים של המלחמה בעזה יצופו מחדש. מחירם הכלכלי – לצד המדיני, הביטחוני והמוסרי - עלול להיות כבד מאוד.
בכל מקרה יידרש בקרוב אישור של תקציב ביטחון נוסף למלחמה באיראן בסכום של 25 מיליארד שקלים לפחות. תוספת של 1.25% מהתוצר המקומי
