גם לאחר התקיפה האמריקאית באיראן המלחמה עוד לא הסתיימה, ותוצאותיה הסופיות אינן ידועות עדיין. אך על שתי תוצאות מהותיות כבר אין כל ספק: ישראל ביצרה את מעמדה ככוח הצבאי החזק והיעיל ביותר בין הים הכספי לאוקיינוס האטלנטי; ואילו איראן, השואפת להגמוניה אזורית ולמעמד של המעצמה האיסלאמית הבכירה, נחלשה מאוד – צבאית ותדמיתית.
להיחלשות איראן יכולות להיות מספר תוצאות אפשריות: נפילת משטר האייתוללות; מאמץ לכפר על ההפסד הצבאי בהאצת פעילות טרוריסטית באזורים שבהם שרדו שלוחיה (למשל תימן והגדה המערבית); כניסת הציר הטורקי-קטארי לחלל שנוצר כתוצאה מההיחלשות האיראנית; מאמץ איראני חשאי לשיקום היכולות שנפגעו. מבין אלה, נפילת המשטר היא התוצאה המבורכת היחידה, אך אסור להאיץ אותה בהתערבות חיצונית ובהכרזות רהב מטופשות. אם תקרה, היא תבוא מבפנים, תוך ולמרות הגברת צעדי דיכוי אכזריים על ידי שרידיו שואפי הנקם של המשטר.
ההישג הצבאי של צה"ל וקהילת המודיעין הוא עצום וחסר תקדים. חובה למנף אותו להשגת שינוי אסטרטגי מדיני, לבניית מעמד לישראל במזרח התיכון החדש. בשל לחץ הגורמים הימניים בממשלה נמנעה ישראל בשעתו ממינוף הניצחון במלחמת ששת הימים להישגים מדיניים היסטוריים. חוסר המעש המדיני הביא עלינו את אסון יום הכיפורים. אנו חייבים ללמוד את הלקח.
מעשית, יש לנקוט שורה של צעדים ביטחוניים ומדיניים כדי להביא לשינוי הנדרש. הצעדים הביטחוניים הם הפסקת המלחמה בעזה והחזרת כל החטופים, שיקום המלאי של חימושים שחיוניים לשמירת העליונות הצבאית שלנו, חיזוק התיאום ההגנתי עם המדינות הערביות שאיתן יש לנו הסכמי שלום או חתומות על "הסכמי אברהם".
כדי למנוע התלקחות בגדה המערבית יש לבטל את כל צעדי שר האוצר לריסוקה של הרשות הפלסטינית, לחדש את היתרי העבודה לבעלי אישור ביטחוני, והצעד החשוב ביותר – להפסיק את הטיהור האתני שמבצעים המתנחלים הקיצוניים בשטחי C.
כדי למנוע אסון הומניטרי רב-ממדים בעזה, שבסוף אנחנו נואשם בו, יש להתחיל מיידית בביצוע תוכנית השיקום המצרית, הבנויה על שיתוף מדינות ערביות עם הרשות הפלסטינית ללא כל מעורבות של חמאס.
הצעדים המדיניים-אזרחיים הרצויים הם חידוש מיזמי מים, תחבורה ואנרגיה עם ירדן כדי לחזק את הממלכה ההאשמית, הצעת שיתוף פעולה אזרחי לסוריה ולבנון, חיזוק הקשר עם המיעוטים בסוריה ויצירת מנגנון של דו-שיח עם טורקיה בתיווך אזרבייג'ן.
מכלול הצעדים האלה, אם וכאשר יבוצעו, ייצור מצב חדש באזור: ישראל לא תהיה מבודדת עוד, אלא דווקא יתחזקו קשריה עם המדינות המתונות, אלה שחוששות מהאיסלאם הקיצוני ומארגוניו. שיתוף הפעולה הצבאי איתן יחוזק בשיתוף פעולה כלכלי ומדיני. באווירה זו ניתן יהיה לעשות צעד נוסף, שנראה היום מרוחק ודמיוני, והוא חידוש המשא ומתן המדיני עם הרשות הפלסטינית. לא, הממשלה הנוכחית לא תנקוט צעד זה, אם כי נתניהו כבר ניהל מו"מ עם ערפאת עצמו ואף הגיע בו ל"הסכם חברון". אידיאולוגית ואינטלקטואלית, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת לבצע את מרביתם של הצעדים המוזכרים לעיל.
אבל בשנה הבאה, בראשיתה או בסופה, תהיינה בחירות. האופוזיציה צריכה לומר כבר היום האם היא מוכנה להוביל שינוי אסטרטגי במעמדה של ישראל, האם מעשי המנהיגים יהיו ראויים לתעוזת הטייסים, לתושיית אנשי המודיעין.
תא"ל (במיל') ד"ר אפרים סנה שימש כשר וסגן שר ביטחון בממשלות ישראל, מפקד אזור דרום לבנון וראש המינהל באיו"ש. חבר הנהלת תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל
