אסנת, אמו של סמל מעיין ברוך פרלשטיין (20) ז"ל מהיישוב אשחר שבגליל, סיפרה כמה הוא אהב את החיים. "הוא היה ילד מאוד סקרן ופיקח. התעניין במדעי המוח וביולוגיה, אבל בקושי פקד את בית הספר ולמד בעצמו. הלימודים באו לו בקלות, הוא היה מאוד עצמאי, עשה מה שהאמין, מאוד אהב מוזיקה ומשחקי מחשב. הוא הסתובב עם רמקול ואפילו התקלח עם מוזיקה. הוא אהב קפה טוב מפולים טריים, מסעדות טובות. גבר שלא מתלונן".
מעיין, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 605, נפל באסון בחאן-יונס והובא אתמול למנוחות, כמה ימים לפני שהיה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-21. מאות בני משפחה, חברים ואנשי קהילה ליוו אותו בדרכו האחרונה, לאחר שתושבי אשחר עמדו עם שיירת דגלי ישראל המובילה לבית העלמין של מועצת משגב.
"הוא היה מאוד ערכי ורצה לעשות שירות משמעותי", הוסיפה האם בכאב. "הוא כיוון לסיירת מטכ"ל, אבל אהב את החברים שלו בהנדסה. היו לי מחשבות על הרגע הזה, אבל חשבתי שמעיין שמור ומוגן. כל בוקר אמרתי תפילה לשלום חיילי צה"ל, וחשבתי שאני מגינה עליו. אנחנו עדיין לא קולטים עד הסוף את מה שקרה".
מעיין, שהתבקש להקדים את הגיוס לצה"ל, נאלץ להפסיק באמצע את שנת השירות שעשה במכינה הקדם-צבאית "בית ישראל" שבירושלים. חברו מילדות, יהב אביבי, סיפר: "הוא לא התבאס, למרות שאהב להיום במכינה. הוא האמין שאם נדרש ממנו לעזוב ולהתגייס, זה מה שעליו לעשות. לא הפריע לו שהוא שובץ להיות לוחם בגדודים, הוא אהב את זה ועשה מה שצריך. מהשנייה הראשונה הוא היה במלחמה, גם בעזה וגם בלבנון". יהב סיפר עוד: "לפני שהתחיל מבצע 'עם כלביא', מעיין סגר חודש שלם בצבא ואחריו יצא הביתה לחופשה. נפגשנו, אבל ביום שישי כבר הקפיצו אותנו חזרה. הוא ידע שהוא חוזר לעזה והוא הרגיש טוב עם זה שהוא עושה מה שצריך".
"ראינו ביחד הרבה סרטים", נזכר יהב. "מעיין אהב ללמוד כל הזמן דברים חדשים וגם לקרוא ספרות רצינית, כולל ספרי פילוסופיה, וגם לשחק שחמט. הוא היה בחור שזורם וחי את הרגע".
