אם מונדיאל הקבוצות הוא פרומו למונדיאל האמיתי, אז בשנה הבאה מצפה לנו טורניר מפחיד כמו "משחק הדיונון" ואטרקטיבי כמו משחק הליגה הלאומית בימי שני בערב. על אף כל הביקורת, גם מי שבא לראות את הטורניר הזה בלב פתוח בוודאי התאכזב מהרמה הנמוכה ומהשכונה. טורניר טרום-עונה שמקבלים עליו מדליות בסיום. כמו קייטנה.
כשאתה נותן לשחקנים הטובים בעולם לשחק בתנאי שרב מול יציעים ריקים, אל תתפלא אם הם כבר לא סופרסטארים אלא עובדים מתוסכלים שמחכים שיום העבודה יסתיים. הרעיון להביא 32 קבוצות שיילחמו על תואר חדש התברר כיומרני ופתטי. לא סתם התפללו בפיפ"א שכריסטיאנו רונאלדו יעזוב את אל-נאסר ויצטרף לקבוצה שמשחקת בטורניר, הם ידעו שהכוכב בן ה-40 הוא הסיכוי היחיד שלהם. זלצבורג? פאצ'וקה? לא קבוצות שבשבילן שווה לחכות כל היום, גם יובנטוס היא כבר לא שם מספיק אטרקטיבי. תוסיפו לזה את המשחקים שנעצרים לכמויות זמן משמעותיות בגלל מזג האוויר, ותקבלו פארסה. מזל שהקבוצות הדרום-אמריקאיות לקחו את זה ברצינות, הבעיה היא שהן היחידות. היתר רוצים ללכת לחופי מיאמי להשתזף.
במונדיאל האמיתי יש רגש ותשוקה, נבחרות קטנות סוחפות את האומות וזאת חגיגה לאומית. לאוהדי ריאל מדריד וצ'לסי יש צרות אחרות, אהמר בזהירות שהרבה יותר חשוב להם לזכות העונה בליגת האלופות או באליפות המקומית מאשר בגביע חדש, במפעל שלא בטוח שישרוד הרבה זמן. הפערים בין הקבוצות גדולים מדי ואי-אפשר לסגור אותם ב-90 דקות. האירופיות הגדולות ניגשות למשחקים כמו עובדי עירייה שניגשים למשימה שלא בא להם עליה, העיקר לסיים וללכת הביתה.
המונדיאל הזה, שכואב מאוד לקרוא לו "מונדיאל" כי זה מרגיש כמו חילול השם, יצטרך נס בשלבים המכריעים כדי למשוך רייטינג ועניין. אבל לא נראה שלמישהו באמת אכפת לספק הצגה חד-פעמית. בקצב הזה, פיפ"א תסדר לרונאלדו לשחק באחת הקבוצות שיגיעו לגמר - אם כבר שכונה אז לכו עם זה עד הסוף.
