יורו הנשים ייצא לדרך מחר בשווייץ, ואם זה נודע לכם דרך התקשורת בישראל, זה כנראה כי קראתם באחד האתרים ש"נבחרת הנשים של שווייץ הובסה 7:1 על ידי קבוצת נערים", תוצאה שעוררה הדים בעולם כולו.
המארחת חטפה מפ.צ לוצרן עד גיל 15 במשחק שנערך בדלתיים סגורות והיה אמור להישמר בסוד, אבל תיעוד ממנו הופץ בטיקטוק, וצבר 70 אלף צפיות לפני שנמחק. אנשי ה"נשים לא צריכות לשחק כדורגל", כצפוי, חגגו על כך.
שווייץ (23 בדירוג פיפ"א) שיחקה בהרכב משני, כאשר המאמנת פיה סונדאגה שילבה 26 שחקניות, כולל השוערת השלישית, אבל זה לא העניין. כי גם אם זו הייתה אלופת העולם ספרד שהייתה מובסת על ידי הנערים של לוצרן, זה לא היה משנה דבר. נשים וגברים שונים מבחינה פיזיולוגית, מה שיוצר פערי רמות, ובכל ענף אחר זה מתקבל בהבנה, אבל משום מה לא בכדורגל.
נשים לא מנסות להוכיח שהן טובות יותר מגברים בכדורגל, הן פשוט עושות כמיטב יכולתן כספורטאיות מקצועניות שמנסות להוכיח את עצמן כמוצר עצמאי. כדורגל נשים ראוי לכבוד ולהערכה בזכות עצמו, בלי שצריך להציב אותו מול הגברים. מי שלא אוהב את המוצר – ממש לא חייב לצפות.
זו לא הפעם הראשונה שהפסד של קבוצת נשים לקבוצת נערים יוצר כותרת, מה שמעלה את השאלה מדוע בכלל מקיימים משחקים כאלה. העיתונאית מולי הדסון סיפקה לכך תשובה ב-2022, אחרי שנשות ארסנל הובסו 5:0 על ידי קבוצת הנערים של המועדון: "קבוצת נערים בגילי 14 עד 16 נחשבת לאתגר אידיאלי עבור קבוצת נשים, משום שלמרות שהם לעיתים מהירים וחזקים יותר, הם עדיין לא ברמה הפיזית הבלתי עבירה של קבוצה בוגרת".
גם סונדאגה התעקשה אחרי התבוסה כי "זוהי דרך טובה להתכונן" - ונראה כי צדקה, כשימים ספורים לאחר מכן ניצחה שווייץ במשחק ההכנה האחרון שלה את צ'כיה 1:4.
