זה היה צריך להיות קל. גרי סדצקי הואשם ב-15 עבירות גניבה מחנויות, שהיו מבוססות על תצלומי אבטחה ועדויות. בשניים מהאירועים היו אפילו תיעודים ממצלמות גוף של שוטרים, לאחר שסדצקי נתפס על חם. ובכל זאת, הוא עצמו טען בבית המשפט – ממש כמו הלהיט של שאגי מתחילת המילניום – שזה לא היה הוא. מי זה כן יכול להיות, לדבריו? אדם מסתורי שמאיזושהי סיבה ביצע ניתוחים פלסטיים על מנת להידמות לו ולגנוב את זהותו.
השופט, גיא אבנון, דווקא לא התעצבן, אלא בחר להזכיר בפסק הדין את המערכון הידוע מ'צומת מילר', בכיכובה של עדי חבשוש: כשהמפקדת מטיחה בה שראו אותה יוצאת מהבסיס מוקדם, הדמות שמגלמת חבשוש, רותם שפיץ, טוענת: "לא יודעת מה אמרו, מה לא אמרו, אני יצאתי בחמש". כשהמפקדת מציגה בפניה דוח יציאות משער הבסיס, היא עונה: "לא יודעת מה מופיע בדוח, לא מופיע בדוח, אני יצאתי בחמש". וגם כשהיא מראה לה סרטון אבטחה שבו היא צועקת שהיא יוצאת בארבע, שפיץ מגיבה בסוג של גזלייטינג: "לא יודעת מה אמרתי, לא אמרתי, אני יצאתי בחמש".
לא סתם המערכון, מהסדרה שיצר אדיר מילר, צף שוב ושוב לאורך השנים כמו מדוזה דביקה שלא עוזבת. מלבד העובדה שהוא מצחיק נורא, הוא גם מתאר את הישראליות שלקחה את שלושת הקופים צעד קדימה: לא רק לא ראיתי-לא שמעתי-לא אמרתי, אלא שגם אם יודעים במאה אחוז שראיתי-שמעתי-אמרתי, זה לא יפריע לי להגיד שלא.
בשנים הקרובות, כשה-AI יעוות עוד יותר את החיים שלנו, כבר יהיה בלתי אפשרי להתמודד עם טענות מהסוג הזה, אבל כבר עכשיו הן מערבלות אותנו וגורמות לנו לתהות האם אנחנו אלו שהוזים - או שהמציאות באמת כזו אבסורדית. האם סתם דמיינו את גדעון סער טוען שהוא לא יחזור לליכוד כי הוא "לא יויו ולא זיגזג"? האם רק לנו ההתבלבלות התמוהה של ראש הממשלה בחידון התנ"ך, כשקרא לבנו אבנר 'אברהם', נראית מובנת נוכח פרשת הדירה באנגליה, והאם דרעי באמת חבר כנסת למרות שעל פי הרשימות הוא הגיע למשכן פחות מ-20 שעות בחודש? להם זה בטח לא משנה מה הרשימות מראות, מה הן לא מראות; מה הם אומרים, מה הם לא אומרים: המשכורת שאנחנו משלמים להם עדיין מגיעה כל חודש.
