הפרעות שינה, מתח, חרדות, מחשבות טורדניות, דפיקות לב, הזעה מוגברת, ערפול מחשבתי ועוד שלל תופעות נכללות במונח הטעון "סטרס", שמלווה אותנו מאז 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה עם איראן ביתר שאת. על פי נתוני "מכבי טבעי", בין סוף 2023 לתחילת 2025 נמדד זינוק של 122 אחוזים בפניות לטיפול בשל פחדים והתקפי חרדה, ועלייה של כמעט 20 אחוז בפניות לטיפול במצבים של בעיות שינה, כאבים ומיחושים שונים.
וכך, בעוד המדינה שולחת אותנו לחזור לשגרה, הגוף מתקשה להדביק את הקצב ולתפקד כרגיל כשאנחנו עדיין מוצפים בהורמוני הסטרס, שלא מתפוגגים כל כך מהר. "כשאנחנו אומרים 'אני בסטרס' אלה לא רק מחשבות ותחושת פחד, אלא תגובה שלמה שכל הגוף שותף לה ומושפע ממנה", אומרת ד"ר ליאת יקיר, מומחית לביולוגיה של הרגשות. "כיוון שאבולוציונית אנחנו מתוכננים לשרוד, מערכת העצבים שלנו כל הזמן מנטרת את הסביבה ומחפשת מסרים, תנועות וקולות שמאיימים על הקיום שלנו. במקרה של איום, המערכת אוטומטית מוציאה לפועל שלל תהליכים הישרדותיים בני 500 מיליון שנה".
מי שמנצחת על החגיגה היא האמיגדלה, שאפשר לקרוא לה "בלוטת הסטרס". היא שולחת שליחים ליותרת הכליה, מעדכנת אותה על הסכנה ופוקדת עליה להזרים מיד לדם את ההורמונים של הסטרס – קורטיזול ואדרנלין – שמציפים את מחזור הדם ומשפיעים על כל תא, איבר ומערכת בגוף. "האישונים בעיניים מתרחבים, מערכת העצבים ההיקפית נדרכת, קצב הנשימה וקצב הלב מתגברים, סוכר משתחרר בכמויות מהכבד, לחץ הדם עולה והעורקים מתקשחים במטרה להזרים כמה שיותר חמצן וסוכר לשרירים", מסבירה ד"ר יקיר ומוסיפה שזו הסיבה שבגללה הרבה אחרי שהסכנה חולפת, אנחנו חווים "תגובת סטרס מתמשך" – קושי להתאושש ולחזור לשגרה.
כלומר, הגוף נשאר תקוע על מצב הישרדות?
"כשאנחנו נכנסים למצב שמאיים על הקיום שלנו, הגוף מפסיק את כל מה שלא קשור להישרדות כדי לא לבזבז אנרגיה, ולמערכות האלה לוקח זמן לחזור לתפקד באופן מאוזן. כך למשל, במצב של סטרס מתמשך העיכול נפגע, מערכת החיסון מדוכאת, ייצור עצם מופסק, יש יובש בפה, בקיבה ובאברי המין והחשק המיני מדוכא, כי אנחנו בסכנה קיומית ולכן אין טעם לבזבז אנרגיה על תהליכים בוני גוף או על התרבות".
ומתי המנגנון נרגע?
"כשהמערכת משתכנעת שהסכנה חלפה".
אבל בישראל, כידוע, הסכנה והדריכות לא ממהרות לחלוף. "הדף פנימי", הגדירה את התחושה אלמוג חולות, חברת קיבוץ נירים בעוטף שחבריו מפונים מאז 7 באוקטובר. בפוסט בפייסבוק שזכה לאלפי שיתופים ותגובות הזדהות כתבה חולות: "כשם שמכונית לא יכולה לעצור ממהירות של 180 לאפס בלי מרחק עצירה מסוים, כך גם בני האדם. וכאשר לוחצים על הברקס חזק מדי, זה מה שאתם צפויים להרגיש בשבועות הקרובים - הדף פנימי. אתם תחושו עייפים. אתם תחושו עצובים. הגוף שלכם יכאב בכל מיני מקומות. אתם פתאום תהיו חולים. אתם תתפקדו, אבל פחות, אתם תעשו, אבל בלי חשק. אתם תישנו ותישארו עייפים או שלא תצליחו להירדם ולא תבינו למה. אתם תתקשו לשחרר שליטה. תבכו בלי סיבה. תתעצבנו בלי פרופורציה. בעיקר תחושו שהמציאות זזה לכם ואף אחד חוץ מכם לא מבין".
+++++
לא מדובר רק בתחושה סובייקטיבית: הגוף והנפש משלמים מחירים כבדים על החיים במציאות של סטרס מתמשך. "חוסר הוודאות לא מאפשר למערכת להירגע, ובחיים מסטרס לסטרס כולנו בסכנה גדולה לפתח מחלות לב ולחץ דם, כולסטרול גבוה שהוא הבסיס לייצור קורטיזול שמזין את החרדה, כאבים בשרירים ובעצמות, הצפה של סוכר שיוצא מהכבד אל התאים, שמפתחים עמידות כלפיו, שיבוש מנגנוני השובע והרעב שבעקבותיו אנחנו מחפשים מאכלים עתירי פחמימות, שומן וסוכר. הרי אף אחד בסטרס לא אוכל מזון מנחם בצורת ברוקולי", מסבירה ד"ר יקיר.
כל אלה משבשים את הבקרה של המערכת החיסונית וכתוצאה מכך מגבירים וירוסים, אלרגיות וסכנה לפתח מחלות אוטואימוניות, גורמים להפרעות עיכול והפרעות אכילה. מחלות בטן ומעיים רבות ועוד. לדברי ד"ר מיכל רונן, מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים, "בתקופה זו רואים הרבה יותר תחלואה, במערכת העיכול, כמו מעי רגיז ודלקתי, באיזון של הסכרת, בלחצי דם, בבעיות של דיכאון, חרדה, זיהומים בגלל פגיעה במערכת החיסון, ועלייה במקרי בעיות עור".
ד"ר יקיר מזכירה את הספר "למה לזברות אין אולקוס" מאת רוברט ספולנסקי, כשהיא מסבירה מדוע בני האדם הם בעלי החיים היחידים שסובלים ממחלות על רקע של סטרס. "אצל בעלי החיים אין דבר כזה סטרס כרוני, מפני שאין להם את האונה המצחית, החלק במוח שחושב כל הזמן ועושה סימולציה לעתיד. הם חיים כאן ועכשיו. כשמופיע טורף, תגובת הסטרס עולה מהר מאוד כדי לברוח. מכאן הסטרס אמור לרדת לאט-לאט, כי חיה לא יכולה לחיות כל הזמן בסטרס. בעלי החיים מתוכנתים להרגיע את עצמם באמצעות הורדת רמות הקורטיזול".
הזברה בטוח לא חוזרת לשגרה תוך יום.
"נכון. היא עושה בדיוק את ההפך. אחרי שהסכנה חלפה, כל הגוף שלה עדיין מוצף בקורטיזול שהיא צריכה לשחרר ולכן היא פורשת מהעדר והולכת הצידה להירגע. היא מנערת את עצמה כדי לשחרר מהשרירים את האנרגיה העודפת, וכשהיא נרגעת היא חוזרת לעדר והולכת להתלקק עם החברות ולהפעיל את המערכת המנוגדת לסטרס – מערכת הרגיעה".
במקביל למערכת הסטרס קיימת בגופנו המערכת הפרא-סימפתטית, שהעצב המרכזי שמנהל אותה ומחבר ישירות בין המוח, האיברים הפנימיים והנפש הוא עצב הוואגוס. כשהוא נכנס לפעולה, כלי הדם מתרחבים, האישונים מצטמצמים, הנשימה מעמיקה, השרירים מתרפים, לחץ הדם יורד, מערכת העיכול נרגעת וכך גם הפרשת הסוכר והכולסטרול. המערכת חוזרת לאיזון ומפרישה את הורמון האוקסיטוצין, שמופרש בסיטואציות שבהן אנחנו מרגישים בטוחים ואהובים ונוסך בנו תחושה מרוממת. לדברי ד"ר יקיר, גם פעולות מרגיעות ושקטות כמו הליכה, יציאה לשמש ומדיטציה מורידות את הקורטיזול ומעלות את ההורמונים הטובים שמשדרים למוח: הכל טוב, תוריד לחץ.
כלומר, באמצעות התנהגות אנחנו יכולים לשלוט בתגובה של הגוף?
"ההשפעה של מוח וגוף היא דו-כיוונית. אנשים לא מבינים כמה לצאת החוצה להליכה בזמן סטרס מרגיע את המוח. כשהעיניים שלנו זזות בהליכה, התנועתיות מרגיעה את האמיגדלה. על זה מבוססת שיטת הטיפול EMDR - הזזת עיניים לשחרור טראומה ופריקת אנרגיה של סטרס. גם חשיפה לשמש היא כוח מרפא גדול, וחשובה גם בגלל הפרשת המלטונין, שמשתבשת מאוד בנוכחות הסטרס".
+++++
וכאן עולה אחת הבעיות האקוטיות – השינה שלנו במהלך 22 החודשים האחרונים. על פי נתוני הלמ"ס מהשנה שעברה, 42 אחוזים מהישראלים דיווחו על פגיעה באיכות השנה בזמן המלחמה בעזה; נתונים שנאספו בשירותי בריאות כללית מראים עלייה של שישה אחוזים בשימוש בכדורי שינה במהלך המלחמה עם איראן; וקופת חולים מאוחדת הקימה במחוז ירושלים את היחידה לטיפול פסיכולוגי בהפרעות שינה, שבראשו עומד הפסיכולוג הרפואי אורי מנדלקורן.
"המצב האקוטי בתחילת המלחמה, שבו אנשים לא ישנו, חזר במבצע עם איראן. השינה נפגעת כאשר המצב ההישרדותי דורש מאיתנו להיות דרוכים ולקפוץ לכל אזעקה. עם הזמן הפרעת השינה הופכת להיות כרונית ויש קושי בהירדמות ובשמירה על רצף השינה, התעוררות מוקדמת או הפיכת היום ללילה", אומר מנדלקורן, שמצביע על עלייה בנטילת תרופות הרגעה ושינה ונסיקה ברגישות לרעשים, חלומות רעים או הצפה של פחדים. הטיפול שהוא ממליץ עליו לנדודי שינה הוא CBT, שמבוצע לתקופה קצרה של חודשיים ומבחינה קלינית מעיד על שיפור אצל המטופלים.
"שנת לילה רציפה היא התרופה הכי חזקה לאיזון ולהבראת הגוף, משום שבמהלכה המוח משתק את הגוף כדי לעבד מידע ולבצע את עבודת הניקוי לקראת יום חדש. אבל מכיוון שהאמיגדלה מחוברת ישירות להיפוקמפוס, כלומר למרכז הזיכרון במוח, הרי שגם כאשר הסכנה חולפת, המוח, שלמד התניה של איום מאוד משמעותי, ממשיך לדמיין את הסכנה, ובעצם מעיר את עצמו לפני שכביכול שאמורה להיות אזעקה".
נוסף על כל אלה, המצב הכרוני הזה עלול להשפיע גם על בדיקות הדם שלנו. "אם אנחנו הולכים לבדיקות דם אחרי שלא ישנו כל הלילה, הגוף נמצא במצב של סטרס, שגורם לשחרור של קורטיזול שמעלה את רמות הסוכר, פוגע בציר ההורמונלי, מעלה כולסטרול ולחץ דם ומעלה את הורמון הרעב", מסביר ד"ר גיל ברזילי, מומחה בתזונה וברפואה סינית, שממליץ לעשות בדיקות דם בתקופה שבה אנחנו רגועים עד כמה שאפשר.
ד"ר יקיר מסכימה: "במצב של סטרס, מערכת החיסון ומערכת העיכול חלשות, ולכן כשהולכים לעשות בדיקות דם עלולים לראות תוצאות פחות אופטימליות. לפעמים עדיף לאזן את המערכת כדי שיתמתנו סממני הסטרס, העצבנות, העייפות והדיכאון שמשבשים את כל המדדים".
ד"ר רונן: "הרבה פעמים כשמדובר בסטרס זמני וחולף, הייתי ממליצה למטופל להתאזן, להחלים ואז לעשות את הבדיקות השגרתיות, אבל לא לדחות יותר מדי, המתנה של שבוע-שבועיים מספיקה".
דבר אחד כבר יכול להרגיע אותנו: יש לא מעט דרכים להוריד את הסטרס, כמו פעילות גופנית, שינה רציפה, טכניקות של הרפייה כמו מיינדפולנס ומדיטציה, טכניקות נשימה וביו פידבק. גם אכילה נכונה עשויה לעזור באמצעות טריפטופן – חומצת אמינו שהגוף מקבל ממקורות חיצוניים ומגבירה את ייצור הסרוטונין, הורמון השמחה והרוגע, שממנו נוצר המלטונין, הורמון השינה.
"הטריפטופן נמצא בביצים, בבשר הודו וכבש, בשומשום וזרעי דלעת, ובדגים בדגש על טונה", אומרת הנטורופתית אלמוג גולד, ומוסיפה שכדי לפוגג סטרס צריך לאכול גם מזונות עשירים באומגה 3, שמסייעת למצב רוח טוב וחדות מחשבה ועוזרת לבלום תהליכי דלקת שנוצרים מסטרס. "אומגה 3 נמצא בסלמון, טונה, אגוזי מלך לא קלויים, בזרעי פשתן וצ'יה. ולא לפחד מפחמימות מורכבות ומלאות כמו אורז מלא, גריסים, קינואה, לצד שעועית, חומוס, עדשים וגם מזונות שמכילים ויטמין B", אומרת גולד.
"בסוף, עם כל הכבוד לאוכל ושינה, הכוח שהכי מרפא אותנו זה האוקסיטוצין, הורמון האהבה שמופרש בגוף כשאנחנו שומעים מוזיקה, נמצאים עם חברים, נוגעים, רוקדים", מסכמת ד"ר יקיר. "אנחנו חיה חברתית ומה שהכי מרגיע בני אדם זה בני אדם". •
ד"ר ליאת יקיר: "כולנו בסכנה לפתח מחלות לב ולחץ דם, כולסטרול גבוה, שיבוש מנגנוני השובע והרעב שבעקבותיו אנחנו מחפשים פחמימות, שומן וסוכר. הרי אף אחד בסטרס לא אוכל ברוקולי"
אורי מנדלקורן: "המצב של תחילת המלחמה, שבו אנשים לא ישנו, חזר עם איראן. עם הזמן הפרעת השינה הופכת להיות כרונית ויש קושי בהירדמות, התעוררות ושמירה על רצף השינה"
