מאות הגיעו אתמול להר הרצל ללוות את סמל-ראשון נועם אהרון מסגדיאן ז"ל, שנפל באסון בבית-חאנון, בדרכו האחרונה. "נועמיקו הבן היקר שלי", ספד האב עופר, "ככה אתה כתוב לי בטלפון. תמיד חשבתי שאני לא אגיע לפה, אבל הקב"ה רצה שאגיע לפה. השתדלת לא להיות נטל על אף אחד, היה לך כיבוד הורים שכל הורה היה רוצה. כשהייתי מסתובב איתך היית עוצר להגיד שלום לכולם. היינו גאים בך”.
גם האם אילנית ספדה לבנה: "איך נפרדים ממך? ילד טוב וטהור. הקרבתי את הדבר היקר ביותר, והלב שלי נשבר. על כל דבר אמרת תודה, כשבאנו לבקר אותך בעזה החיילים שלך אמרו שהחיוך שלך ממלא אותם ונותן להם כוח. אני מחכה לראות אותך ולקבל ממך חיבוק". הוא הותיר אחריו ארבעה אחים ואחיות, וגם את החברה שני. "נועמיקו שלי", היא ספדה, "אתה גיבור שלי ואלוף שלי. תודה על הזמן שלנו ביחד. נועם אהרון, ככה אהבתי לקרוא לך, תמיד עזרת לאחר ורק אז חשבת על עצמך".
מג"ד גדוד נצח יהודה, סא"ל ל', שלח מסר מוקלט: "נועם לוחם יקר ואהוב, אני מקליט את הדברים מתוך הרצועה. חיוך כמו שלך אין, לפני שבוע קיבלת תעודת הצטיינות. בכל מקום שהיה צריך להיות איש אתה היית. הערכים שהובילו אותך יובילו גם אותנו, נמשיך את המשימה שהתחלת".
מוקדם יותר סיפר האח רועי כי אחיו הקטן בחר להיות לוחם ואף התעקש להתגייס במסלול של נצח יהודה. “שמעתי את נועם חושש רק פעם אחת בחייו", שיתף, "זה היה בשבוע שעבר, כשבתסכול מאוד גדול היה צריך לעדכן את חברים שלו, שלמעט ההכשרה שלהם כל השירות שלהם בעזה, שצריך להיכנס שוב לעזה".
