בזה אחר זה התייצבו השליחים והשליחות שמסקרים את נסיעת ראש הממשלה לוושינגטון מול המצלמות, כדי לדווח על הפגישה השנייה של בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב. אלא שמהעדכונים השוטפים ניתן היה ללמוד בעיקר שמזג האוויר בבירת ארה"ב הוא די סיוט. מלבד פנים מיוזעות, עודף לבוש וניצנים של שיזוף כפוי, המידור התקשורתי והמחסור באירועים פומביים הותירו בפי הכתבים והכתבות רק רסיסי מידע ושביבי הערכות, שגם אותם אין אלא לסייג שוב ושוב: הם לא היו בחדר, מי שהיה בחדר לא מספר מה קרה בחדר, ולפחות במקרה של טראמפ גם אם היה מגלה זה לא היה עוזר - תוך רבע שעה הוא היה אומר את ההפך.
בין הספקולציות, הניחושים ושינון המסר לפיו סלע קיומנו החדש הוא ציר מורג, הסיקור הבליט את מרכיב המתנות ביחסי המנהיגים. אתמול הייתה זאת מזוזה בצורת מפציץ 2-B שהורכבה משיירים של טיל איראני. תיאור היצירה לבדו נשמע כמו פרודיה סאטירית על קיטש גרוטסקי כחול-לבן, או לפחות כמו אייטם פוטנציאלי בתוכנית הבוקר המיתולוגית של טל מן בערוץ 2, "יצירה מקומית". אבל דנה ורון מערוץ 14 התפעלה מ"יצירתיות יוצאת דופן" בתחום התשורות. טוב שלא החמיאה ללשכת נתניהו על בניית "בנק המתנות".
"כל פגישה צריך להביא שם מתנה", אמר בתגובה הפאנליסט משה גלסנר בחיוך, והזכיר את הביפר המוזהב ואת ההמלצה להעניק לטראמפ פרס נובל לשלום (המלצה שמשקלה רק יגדל מן הסתם לאחר הקמתה של "העיר ההומניטרית"). המסקנה של גלסנר נשמעה מוכרת. ואכן, גם הדס קליין, יד ימינו של ארנון מילצ'ן, העידה במשפט נתניהו כי "אי-אפשר לא להביא מתנות לבלפור". דמיון מצמרר.
נדמה, אם כן, שנתניהו לא סתם מיטיב להכיר את הקליינט, אלא מבין לעומק את הצורך שהמתנות משרתות אצלו וכיצד הן מפעילות אותו. כמו אצל נתניהו ומילצ'ן, לכאורה, טראמפ לא רואה בכך אינסטרומנט שנועד לתמרן אותו, אלא מרכיב חיוני – ואולי אפילו בלעדי בהגדרת היחסים. ואם נתניהו לא יכול להביא לטראמפ מטוס כמו הקטארים, אז הוא יביא מזוזה בצורת מטוס וגם בקבוק יין על שמו מהתנחלות, למרות שטראמפ סולד מאלכוהול. איך אומרים? העיקר הכוונה.
אצל טראמפ זה כמובן הפוך: הוא העניק לנתניהו כובע אדום שעליו כתוב "טראמפ צדק לגבי הכל", כי טראמפ מאמין שהוא מהווה מתנה לאנושות ועל כן למה שלא ייתן פיסה מעצמו בתור צ'ופר. נתניהו יודע שדרך מרכזית לגייס את כוחו של טראמפ עוברת במתנות שיעסו לו את האגו. טראמפ משתמש באותו אמצעי כדי להזכיר לנתניהו מי הבוס.
בקטנה
כיוון שהריאיון של ברהנו טגניה במהדורת חדשות 12 עם זוג חשודים בריגול למען איראן העניק, בנוהל התקשורתי המוכר, קידום נאה לעורך הדין של השניים, אין אלא לשאול את הפרקליט: עד שאתה מקבל הזדמנות להופיע במהדורה הכי נצפית (ועוד מבטיח שהתיק ייסגר תוך מספר שבועות מחוסר אשמה, לא פחות), למה ללבוש עניבה שנראית כמו ארטיק סולרו? זה היה אודישן לגרסה הישראלית של "סמוך על סול"?
