בינה המלאכותית (AI) פרצה לחיינו בסערה, וכבר היום היא משנה את האופן שבו אנו יוצרים, צורכים וחווים תוכן. ממלל שנכתב בלחיצת כפתור ועד תמונות וסרטונים ריאליסטיים להפליא – נראה שה-AI פותח אינסוף אפשרויות. אך עם כל הכוח הזה, עולות שאלות חשובות: מי הבעלים של התוכן שנוצר על ידי AI, מהן החובות שלנו כמשתמשים? האם מותר לסטודנטים או לבעלי מקצוע לעשות בה שימוש בלי להסתכן בסנקציות? מוסף "ממון" גיבש באמצעות עורכות הדין שיר שושני-כץ ודורית בלר דה-בר ממחלקת משפט וטכנולוגיה בפירמת עו"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', מדריך המסביר את המורכבות של יצירת תוכן בעידן הבינה המלאכותית.
2 צפייה בגלריה
yk14439993
yk14439993
(איור: גיא מורד)
מי נחשב היום ליוצר תוכן?
כמעט כל מי שהעלה פוסט או יוצר תמונה באמצעות כלי AI יכול להיחשב כיוצר תוכן, וכאשר הוא מעלה את יצירתו לפלטפורמה – הוא הופך למעשה למוציא לאור של היצירה. "חשוב לציין", מסבירות עוה"ד שושני-כץ ובלר דה-בר "שגם חברה והעובדים שלה יוצרים לעיתים תכנים, וגם הם עשויים להיחשב כיוצרי תוכן בעלי זכויות קנייניות על התוצרים. פלטפורמות הדיגיטל, הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית הפכו את היצירה לנגישה לכולם הן מבחינת היכולת ליצור והן מבחינת הוצאתה לאור, החשיפה והפרסום לציבור".
למי שייכות זכויות היוצרים?
"בהקשר של יצירה שנוצרה באמצעות כלי AI או בעזרתו, התשובה ממש לא פשוטה", מסבירה עו"ד שושני-כץ. "הרי לכאורה מצד אחד, כלי ה-AI הוא זה ש"יצר" את פלט היצירה בפועל, אבל מצד שני, המשתמש בכלי תרם משמעותית ליצירתה באמצעות ניסוח ההנחיות (הפרומפטים) לכלי ה-AI. המשתמש לעיתים נדרש להשקיע בכך ידע, ניסיון, יצירתיות ומחשבה, והרבה פעמים כדי ליצור תוצר משביע רצון למשתמש, נדרשת לא מעט מחשבה, ניסוי וטעיה ולפעמים לשם כך יידרשו מאות פרומפטים בנוסחים מורכבים. האם ההשקעה הזאת של המשתמש מקנה לו זכויות יוצרים בלעדיות בתוצרי הכלי? בכלל לא בטוח. יש מצבים שבהם הזכויות נשמרות בידי החברה המפתחת של הכלי. חשוב לתעד את תהליך העבודה כדי לגבש הגנה במקרה ויגיע להליך משפטי".
2 צפייה בגלריה
yk14439986
yk14439986
שושני כץ ודורית בלר דה בר | צילום: ניר עמוס
מה לגבי פרטיות?
"אם המשתמש מזין מידע אישי לכלי AI מסוים, עליו לוודא מראש שהדבר מותר – גם בשלב ההזנה וגם בשלב השימוש בתוצר. כמובן תהיה חשיפה גדולה יותר אם מדובר במידע אישי מאוד רגיש כמו מידע רפואי או בתוצר מאוד "לא נוח" כלפי אדם מסוים, שעלול בסבירות גבוהה לפגוע בפרטיותו (כמו למשל תוצר שהוא תמונה של אדם מסוים ושימוש בה לצורך מסחרי). משתמשים עלולים להיתבע בגין לשון הרע, הפרת תנאי שימוש, הפרת זכויות יוצרים או הפרה של זכויות אחרות, כמו למשל הזכות לפרטיות והזכות הפרסום".
איך ניתן לפעול באחריות?
עוה"ד שושני-כץ ובלר דה-בר: "אז קודם כל שקיפות היא מילת מפתח בהקשר הזה. הכוונה היא להיות שקופים כלפי אחרים, כמו למשל לציין שהתוצר נעשה על ידי או בשילוב כלי AI. אגב, שקיפות לא רק מסייעת מבחינה משפטית – היא גם עשויה לחזק את אמינות התוכן ולמצב אותו כחדשני. מעבר לשקיפות, חשוב לקרוא את תנאי שימוש, ואף להתייעץ עם הכלי עצמו באם שימוש מסוים או פעולה כלשהי היא מותרת לפי תנאי השימוש של הכלי (תוך, כמובן, וידוא של התשובה). חשוב להפעיל שיקול דעת ובמקרים של ספק מומלץ להתייעץ עם עו"ד מתמחה בתחום".
אני סטודנט שעשה שימוש בעבודה שהגשתי בבינה מלאכותית וכתוצאה מכך הופחת לי ציון. מה הדין?
הזכות של מוסדות אקדמיים להוריד ציון ולהחליט מה מותר ואסור ביחס לבינה מלאכותית תלוי בראש ובראשונה במדיניות המוסד האקדמי והתקנון. ד"ר אבישי קליין, שותף וראש תחום פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה, מסביר כי "אוניברסיטאות ומכללות רבות כבר סיימו לגבש מדיניות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בעבודות סטודנטים, כאשר העיקרון המנחה הוא שהאחריות המלאה להבנת מדיניות השימוש בכלי בינה מלאכותית מוטלת על הסטודנט. הציון שהופחת לסטודנט עשוי לנבוע לא מעצם השימוש ב-AI אלא מחוסר שקיפות והצגה מטעה של תוכן שנוצר על ידי AI כיצירה מקורית לחלוטין. אי-הצהרה על שימוש בבינה מלאכותית או העתקה של תוכן שנוצר על ידו ללא ייחוס מתאים, עלולה להיחשב להונאה אקדמית. תקנוני משמעת מפרטים עונשים שונים על עבירות כאלו, החל מנזיפה חמורה ופסילת המטלה, דרך הדרכה בנושאי העתקות, ועד עונשים חמורים כמו הרחקה בפועל מהלימודים".
מה לגבי עו"ד שהשתמש בבינה מלאכותית לצורך מסמך לביהמ"ש?
בית המשפט העליון פירסם פסק דין תקדימי בנושא, שבו נדון מקרה של עורכת דין שהסתמכה על AI וציטטה פסקי דין שאינם קיימים. מאז היו מספר תיקים שבהם התופעה חזרה ואפילו הוטלו הוצאות אישיות על עורך הדין באחד המקרים שנדונו. הצגת מידע כוזב לבית המשפט, אף אם מקורו בבינה מלאכותית, עלולה להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט ולגרור סנקציות כספיות משמעותיות. "לסיכום", מציין ד"ר קליין, "השימוש בבינה מלאכותית, הן בהקשר האקדמי והן המקצועי, מבורך אך מחייב משנה זהירות, שקיפות ואחריות מלאה. על סטודנטים ועורכי דין כאחד מוטלת החובה לאמת את המידע המופק מ-AI ולשאת באחריות לכל תוצר המוגש בשמם. אי-עמידה בחובות אלו עלולה לגרור השלכות משמעתיות ומשפטיות חמורות".