ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי לגלות היום שקואליציית ימין מלא-מלא תהפוך לקואליציה של מיעוט. לאחר הפרישה מהממשלה ומהקואליציה של יהדות התורה, צפויה ש"ס לקבל החלטה דומה ולפרוש גם היא. במקרה כזה תהפוך קואליציה של 68 ח"כים לקואליציה שבירה של 50 ח"כים בלבד. "בעקבות הפגיעה החמורה והבלתי מתקבלת במעמדם של לומדי התורה, מועצת חכמי התורה של ש"ס תתכנס בירושלים לדיון מכריע באשר להמשך דרכה של ש"ס בממשלה", נאמר בהודעת ש"ס.
מדובר במשבר הפוליטי החמור ביותר מאז השבעת ממשלת נתניהו בינואר 2023. פרישת החרדים מותירה את נתניהו עם ממשלה מקרטעת, קואליציה לא מתפקדת, אבל עם לו"ז גמיש יחסית. כנס הקיץ של הכנסת מסתיים ביום רביעי הבא, כלומר בדיוק בעוד שבוע. הקואליציה יכולה לשרוד את הימים שנותרו על לסיום הכנס בלי חשש להתפרקות. החרדים אמנם אינם בקואליציה, אבל הם הודיעו כי לא יחברו לאופוזיציה בניסיון להפיל את הממשלה.
נתניהו נמצא בדילמה: הממשלה שלו על כרעי תרנגולת, אך עדיין לא בסכנה מיידית. אפשרות אחת היא להתגייס לטובת החרדים כדי להעביר חוק השתמטות, בניגוד לנוסח החוק שהוכן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מהלך כזה ידרוש את הדחתו של יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין. נתניהו נמנע ממהלך כזה עד עכשיו כדי לא להצטייר כמי שמעודד השתמטות ואינו פועל לגיוס חרדים. אדלשטיין עצמו נשאל אתמול האם הוא חושב שנתניהו ידיח אותו, והשיב: "זו שאלה לנתניהו, לא אליי". במקרה כזה יכול נתניהו להחליף את אדלשטיין ביו"ר ועדה יס-מן, שיכין חוק גיוס אחר, כלומר חוק השתמטות, שיכול לקבל את תמיכת הכנסת אבל ככל הנראה לא יקבל את הכשרת בג"ץ.
האפשרות השנייה היא בחירות. לנתניהו יש לפחות שלושה חו
דשים כדי לייצב את הספינה הטרופה של ממשלתו. הוא יכול לנסות בזמן הזה להחזיר את החרדים לממשלה במחיר של חוק השתמטות. הוא עבר משבר כזה בעבר עם איתמר בן גביר ועוצמה יהודית בעקבות פרישתם על רקע עסקת החטופים. נתניהו מאמין שגם פרישת החרדים היא הפיכה. אם זה לא יקרה, האופציה של הקדמת הבחירות חוזרת לשולחן. מושב החורף של הכנסת ייפתח באמצע חודש אוקטובר, מיד לאחר חגי תשרי. במהלך התקופה הזו צפוי נתניהו לקבל החלטה אם הולכים לבחירות, ומתי. במקרה כזה הבחירות יכולות להיערך בתחילת שנת 2026.
מי שעמד עד עכשיו בפרץ של חוק הגיוס הוא יו"ר הוועדה אדלשטיין. למרות הטענות כי "התקפל" או "התפשר", הוא סירב לשנות את חוק הגיוס לפי דרישת החרדים, שהאשימו אותו ב"הונאה". הם טענו כי בליל ההצבעה על פיזור הכנסת (יום לפני התקיפה באיראן) הם הגיעו להסכמות על החוק. אדלשטיין הכחיש וטען כי הוא הגיע עם החרדים להסכם שהם לא תומכים בחוק לפיזור הכנסת. "מי שהפר את ההסכמים ערב התקיפה באיראן הם החרדים. עוד לפני שהמטוסים חזרו מטהרן הם חזרו לשיח של איומים וחרמות", אמר אתמול אדלשטיין בהצהרה לעיתונאים בכנסת.
בש"ס ויהדות התורה עלו מיד לאחר מכן להתקפה נגדית. "אדלשטיין עמד מול המצלמות ושיקר לציבור במצח נחושה", מסרו בהודעה משותפת, "הוא מנהל משחק פוליטי על גב המשרתים, מנצל בציניות את כאב המשפחות, מחולל קרע חמור במחנה הלאומי, ומפיל במו ידיו את ממשלת הימין. נציגי הליכוד והימין צריכים להוקיע אותו על כך".
אדלשטיין סירב להציג את חוק הגיוס שנוסח בוועדת החוץ והביטחון, אך הבהיר כי אינו מתכוון להיענות לדרישות החרדים. הוא הציג מספר סעיפים מרכזיים "שעליהם לא ניתן להתפשר", כדבריו: סנקציות אישיות אפקטיביות, סנקציות מוסדיות במקרה של אי-עמידה ביעדים, והכללת יעדי גיוס מחייבים וברורים.
לפי החרדים, אלה השינויים שביקש אדלשטיין ועוררו את זעמם: כל מלש"ב חרדי יחויל וישובץ ביחידה לפני קבלת הפטור, סנקציות והגבלות עד גיל 30, אישור משפטי נוסף של החוק בוועדה, ועדת חריגים לנסיעות לחו"ל בראשות שופט ושני גורמי צבא (בלי גורם חרדי), גיוס של 5,700 חיילים חרדים בשנה הראשונה, הוועדה לפיקוח על תנאים רוחניים לחרדים בצבא תהיה בשליטה צבאית.
