במשך שנים עבד קובי וורטמן (77) בחברת רפאל ועמל שם על פיתוח טכנולוגיות שיסייעו למערכת הביטחון. לאחר תקופה ארוכה בחברה הוותיקה הוא הבין שהכלים שצבר יכולים לשמש למטרה אחרת לגמרי: להציל חיים. וורטמן עזב את עולם הביטחון והקים חברה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול לא פולשני במוח באמצעות אולטרסאונד ממוקד. מה שקרה בהמשך היה לא צפוי: שני עשורים אחר כך, כאשר הוא עצמו אובחן בפרקינסון, הוא זכה לטיפול במכשיר שפיתח.
הוא נולד בחיפה, שירת כקצין בתותחנים ולמד בטכניון – לימודים שנקטעו עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. אחר כך החליט לפנות למסלול שיחבר בין מדע לשליחות ביטחונית. "במשך 25 שנה עסקתי בבניין מערכות, תשתיות ופריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות שאת חלקן ראינו בפעולה במלחמת חרבות ברזל", הוא מספר, "הייתי חלק מפיתוח טילים כגון קלע דוד, פופאי וגיל. הייתי מאוד גאה לראות את קלע דוד מצליח לפגוע בטילים האיראניים ומגשים את ייעודו".
באמצע שנות ה-90, כשישראל הייתה בעיצומה של קפיצת המדרגה ההייטקיסטית, הבין וורטמן שהגיעה העת לפרק חדש. הוא עזב את רפאל ובחר להעביר את הידע והניסיון שצבר לעולמות הרפואה. "המדינה כבר הייתה במקום אחר. בחרתי להשתלב בתעשיית ההייטק המתפתחת, והמעבר לעולם הרפואי היה די מתבקש", הוא אומר, "התחום הזה טומן בתוכו אתגרים טכנולוגיים ומדעיים מורכבים מאוד, אבל חשוב מכך, כמו ברפאל, הוא גם כולל עיסוק יומיומי באיך לעזור לאנשים".
"נשק מדויק"
לאחר תקופה קצרה בתחום המכשור הרפואי נחשף וורטמן ליכולות של אולטרסאונד טיפולי, והחליט להקים את אינסייטק – חברה שתממש את החזון שגיבש במשך שנים. שם הוא החל לרדוף אחר מטרה שנשמעה באותה תקופה כמעט דמיונית: לפתח טכנולוגיה שתאפשר לטפל במעמקי הגוף - מבלי לגעת בו. "החזון של אינסייטק היה לבצע טיפול ממוקד ברקמה, עמוק בתוך הגוף, מבלי לפגוע בשום רקמה אחרת. לא לבצע חתכים ולא לחשוף את הגוף לסיכונים. לכוון את האולטרסאונד כמו נשק מדויק ישר למטרה ולפגוע רק בה".
שנים של מחקר ופיתוח הניבו לבסוף את המערכת שנמצאת כיום בשימוש במרכזים רפואיים ברחבי העולם: טיפול ממוקד למי שסובלים מרעידות, ללא פתיחת הגולגולת, ללא הרדמה, וללא צורך באשפוז. "המערכת בעצם מחליפה ניתוח מוח – בלי לבצע שום חתך בגולגולת, ובלי לחשוף את המוח לסיכונים כמו קרינה, זיהומים או דימומים. מטפלים רק במרכז העצבים שגורם לתופעת הרעד", הוא מסביר.
הטכנולוגיה שוורטמן וצוותו פיתחו באינסייטק מאושרת כיום לשימוש במדינות רבות לטיפול בפרקינסון ורעד ראשוני, וכבר שינתה את חייהם של יותר מ-22 אלף מטופלים. מדובר בהליך מהיר, לא פולשני, שבו מטופלים נכנסים לקליניקה עם רעד בידיים שאינו מאפשר להם אפילו להחזיק כוס קפה – וכשהם יוצאים ממנה, הרעד נעלם.
המערכת שפיתחה אינסייטק, המכונה FUS, מבוססת על אולטרסאונד ממוקד שמונחה על ידי MRI. היא יודעת לצרוב בדיוק מרבי את האזור במוח שאחראי על תסמיני הרעד – ומיועדת בעיקר לחולים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. "כולנו יודעים שאולטרסאונד חודר לגוף ומשמש ליצירת תמונות לאבחון, כמו בעוברים, לדוגמה", מסביר וורטמן, "אנחנו פיתחנו יכולת למקד את האולטרסאונד בנקודה מדויקת בתוך המוח. זה קצת כמו זכוכית מגדלת שממקדת את אור השמש בנקודה כל כך צפופה שזה יכול לשרוף נייר. אנחנו עושים את אותו דבר עם אולטרסאונד. החלק השני הוא מכשיר ה-MRI שמאפשר לרופא לראות את המטרה, לכוון אליה ולוודא שהיא אכן נצרבת בצורה מדויקת".
איך זה מתבצע? במהלך הטיפול, גלי אולטרסאונד ממוקדים מחממים וצורבים רקמה זעירה באזור התלמוס במוח, האחראי על העברת אותות הקשורים לרעד. הצריבה המדויקת מפסיקה את ההעברה הלא-תקינה של האותות, ובכך מפחיתה או מפסיקה את הרעד. הטיפול נחשב לבטוח, עם סיכונים מינימליים, כאשר מטופלים בדרך כלל חווים שיפור מיידי ברעד וחוזרים לפעילות יומיומית תוך זמן קצר. "זה נשמע פשוט, אך יש מאחורי זה יותר מ-20 שנה של פיתוח, המון אתגרים וגם לא מעט כישלונות בדרך. אבל בסוף, לראות את השינוי שזה עושה בחיים של אנשים – זה שווה הכל", מוסיף וורטמן.
המנכ"ל הפך למטופל
שני עשורים לאחר הקמת אינסייטק נסגר המעגל באופן שלא ניתן היה לחזות מראש. האיש שעמד מאחורי הפיתוח הפך בעצמו לחולה הזקוק לו. הוא טופל במרכז הנוירומודולציה בבית החולים רמב"ם, שהיה הראשון בעולם לבחון את הדור החדש של מערכת האולטרסאונד הממוקד של החברה. "אובחנתי לפני כשש שנים", הוא מספר, "זה התחיל ברעד קל, ואחר כך הגיעו קשיים בהליכה. האמנתי שהמכשיר יכול לעזור לי. זה לא קרה באופן מיידי כי הייתי צריך בהתחלה לעבור בדיקות נוספות, לנסות תרופות שונות ולעקוב אחר התקדמות המחלה לפי המלצת הצוות ברמב"ם, אבל כל הזמן קיוויתי שהטיפול יתאים לסוג המחלה שלי ואוכל להדגים לעצמי עד כמה הוא עוזר".
איך זה לעבור טיפול בטכנולוגיה שאתה עצמך פיתחת?
"מובן שלא היה צורך להסביר לי על המכשיר או ההכנות לטיפול", הוא אומר, "אבל לראות את זה מצד המטופל זו בהחלט חוויה אחרת. לא בטוח שקלה יותר. אני מכיר היטב את הסיכונים, אבל יש לי אמון מוחלט בטכנולוגיה ואני יודע כמה השקענו בבטיחות הטיפול. גם הצוות המקצועי ברמב"ם הוא מהטובים והמסורים שיש. לא חסכו כל מאמץ להיות קשובים ונכונים לכל שאלה או בקשה שבכל זאת היו לי".
האם החוויה שינתה משהו בהסתכלות שלך על מדע, על גוף האדם, או על עצמך?
"החוויה גרמה לי להרגיש מצד אחד כמה הטיפול משמעותי, אבל גיליתי גם כמה דברים לשיפור שנראים קטנים למהנדסים אך משמעותיים למטופל, למשל השכיבה ב-MRI. יש לנו מה לשפר בתחושת הנוחות של המטופל".
המערכת עברה כמה דורות של שיפורים. ד"ר ליאור לב טוב, רופא בכיר ורכז תחום הנוירוכירורגיה התפקודית ברמב"ם, מסביר כי "המערכת החדשה מצוידת בקסדה נוחה יותר, משפרת משמעותית את איכות ההדמיה, ומספקת תמיכה טובה יותר להחלטות הרופא בזמן אמת. כתוצאה מכך, היא מאפשרת טיפול גם בחולים שבעבר לא היו מתאימים להליך בשל מבנה גולגולת מורכב".
היום וורטמן מרגיש טוב יותר. לדבריו, הרעד שממנו סבל נעלם כמעט לגמרי. "חזרתי לעשות הליכות יומיות ממושכות, מה שהיה לי קשה מאוד לפני כן", הוא אומר. ומה הלאה? הוא בטוח שהטכנולוגיה תוכל לעשות מהפכה של ממש, ובעתיד אף לטפל במחלות נוספות כמו אפילפסיה, דיכאון וכאב כרוני. "אני רואה בדמיוני יום שבו לא יהיה צורך לחתוך את הגולגולת כדי לטפל בתוך המוח. יום שבו נסתכל לאחור ולא נאמין שהיינו חותכים לאנשים את העור, את הגולגולת וגם פוגעים במוח בריא כדי להגיע לחלק החולה שמצריך טיפול", הוא מסכם.
