ההתנפלות של המיליציות הסוניות ג'יהאדיסטיות בחסות המשטר הסורי על הדרוזים באזור סווידא מעמידה את ישראל בפני שלושה מבחנים.
האחד, האם ממשלת ישראל תעמוד במחויבות שלה כלפי בני העדה הדרוזית בישראל, ותפעל בצורה נחושה כדי למנוע טבח באחיהם הדרוזים שבאזור סווידא.
המבחן השני הוא, האם ישראל תממש את תפיסת ההגנה הקדמית החדשה בגולן, שנועדה למנוע את מה שקרה ב-7 באוקטובר בעוטף עזה ‑ למנוע מג'יהאדיסטים מוסלמים לפרוץ את הגבול ולפלוש לשטח הארץ. לפי התפיסה הזאת, כפי שהכריזו פעמים רבות ראש הממשלה ושר הביטחון, דרום סוריה יהיה מפורז מנשק כבד ומכוחות צבאיים, הן של המשטר והן של מיליציות חמושות, עד למרחק של עשרות ק"מ מהגבול עם ישראל.
המבחן השלישי הוא טיב היחסים הישירים שלנו עם המשטר החדש בדמשק. האם נוכל, מצד אחד, להרתיע את המשטר הזה מפני מהלכים שמנוגדים לאינטרס ולמדיניות הישראלית, ומצד שני לנסות לכונן עימו יחסי אי-לוחמה והסדרי ביטחון, כפי שרוצה הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.
על נורמליזציה ביחסים בין ישראל לסוריה, כפי שמפנטזים בוושינגטון, ברור שאין כרגע על מה לדבר. אבל ישראל חייבת להבהיר כעת למוחמד א-שרע שהיא לא תאפשר לו לנצל את רוחות הפיוס הנושבות מארה"ב, כדי להתעלם ממה שישראל רואה כאינטרסים חיוניים.
למעשה, האירועים שהחלו בראשית השבוע בדרום רמת הגולן הסורי, מעוררים חשש שהשליט אחמד א-שרע חוזר להיות מנהיג ארגון הטרור האיסלאמיסטי ג'בהת א-נוסרה. על פי המידע שהצטבר בישראל, מה שקורה כעת בסווידא החל אמנם כהתנגשויות אלימות בין מיליציות ג'יהאדיסטיות בדואיות לבין מיליציות דרוזיות, אבל המשטר הסורי בדמשק לא ניסה לעצור אותן ולהשליט סדר, אלא ניצל בצורה מתוכננת ויזומה את המצב כדי להכניע ולפרוש את שלטונו על הדרוזים הסורים.
ברקע: המאמצים של המשטר הסורי להחיל את שלטונו וריבונותו על כל שטח המדינה, כולל על האזורים שבהם שולטים המיעוטים החזקים הכורדים, העלאווים והדרוזים. לעת עתה, ללא הצלחה. המשותף לכל המיעוטים האלה, כולל הדרוזים, הוא שבתפיסת הג'יהאדיסטים הסונים המושלים כעת בדמשק הם נחשבים לכופרים. לכן, לשיטתם, מצווה להכניע אותם ולאכוף עליהם את נוהגי האיסלאם הרדיקלי הפונדמנטליסטי. זו הסיבה למשל שאנשי יחידות הביטחון הכללי של המשטר, שבאו כביכול להפריד בין הבדואים לדרוזים, לא רק שהשתלטו על בירת המחוז הדרוזי ‑אלא טבחו בדרוזים, השפילו אותם וחיללו מקומות הקדושים להם.
כבר בחודש מאי השנה היו התנגשויות בין אנשי הביטחון הכללי והצבא של המשטר החדש לבין הדרוזים באזור סווידא, וגם באזור ג'רמנה בפרברי דמשק. אז הושג כביכול הסכם בין הנהגת הדרוזים לבין המשטר, שלפיו הדרוזים יקבלו את מרותו של אל-ג'ולאני ואנשיהם ייכללו בצבאו. ההסכם הזה לא החזיק מים, בעיקר מפני שהמשטר לא היה מסוגל לאכוף את מרותו על הג'יהאדיסטים הסונים המתנכלים לדרוזים במחוז סווידא. לכן, הדרוזים שימרו את המיליציות החמושות ולא התמזגו לתוך צבא המשטר. עכשיו, אל-ג'ולאני ניצל את הקרבות שפרצו בין הבדואים לדרוזים כדי לכפות עליהם את שלטונו. הוא דורש מהם כניעה מוחלטת. לפחות זה מה שדרש עד שישראל התערבה.
כשהבחינו בישראל בטנקים ובנגמ"שים של המשטר יורדים דרומה, ניתנה הוראה לצה"ל לפעול ‑ אבל בצורה מאופקת ומדודה. לכן לא הותקפו כוחות אלה כשנסעו עדיין על כביש דמשק-דרעא, מה שהיה אולי עוצר אותם לפני שהגיעו לסווידא. במקום זאת, ביום שני תקפו אותם בפרברי סווידא כטב"מים של חיל האוויר.
האיתות לא עזר, ואנשי הביטחון הכללי הסורי המשיכו לכבוש אזורים בסווידא. בינתיים גם התברר שהמשטר הוא זה שיזם את המתקפה על הדרוזים, ולא ניסה להפריד בינם לבין הבדואים. לכן אתמול הפעיל חיל האוויר מטוסי קרב בנוסף לכטב"מים שהפציצו את הכוחות של המשטר באזור סווידא וגם את מתחם המטכ”ל של המשטר החדש בדמשק. מי שהביט בתמונות ראה שהפצצות שהפילו מטוסי קרב בדמשק, לא הרסו את הבניין עצמו אלא פגעו בכניסות אליו כלומר גם הפצצה הזו היה מדודה ונועדה להזהיר את המשטר בלי לשרוף את הגשרים אליו. בירושלים, כאמור לא רוצים להרגיז את טראמפ ואת ארדואן. בסיפור הזה צה"ל נאלץ ללכת על חבל דק בין אינטרסים רבים ושונים. סביר גם להניח שראש הממשלה נתניהו ובעיקר שר הביטחון כ"ץ מריחים את הפריימריז בליכוד ואולי את הבחירות הקרובות, ומשתדלים לרצות את אלפי הדרוזים שהתפקדו למפלגה.
בכל מקרה, נראה שהתגובה המאופקת של ישראל בתחילת האירועים לא הרתיעה את המשטר בדמשק, וצה"ל והמשטרה לא נערכו כראוי לאפשרות שהמוני דרוזים ישראלים יפרצו את גדר הגבול במטרה להגן על אחיהם בסוריה. התוצאה הייתה, ועודנה, שמהצב יצא משליטה. למעשה, כרגע 70 אחוז משטח סווידא נמצא בידי הג'יהאדיסטים הפועלים בשמו של המשטר. נכון לאמש, 200 מהם השתוללו בתוך העיר, ועוד כאלף סבבו לה והפגיזו אותה בארטילריה. הפסקת האש שהמשטר הכריז עליה לא נכנסה לתוקף. בכיר במשטרו של אל-ג'ולאני הודיע שהוא מגנה את פעילות הגורמים החמושים הפועלים בסווידא, אבל ברור שאלו העמדת פנים ומס שפתיים שכוון לאוזניים אמריקאיות ולתקשורת הבינלאומית. כמו כן, ייתכן מאוד שלא רק אנחנו איבדנו שליטה על הדרוזים שפרצו את גדר הגבול ‑ אלא גם שהמשטר בדמשק איבד שליטה על המיליציות החמושות הפועלות בשליחותו ולא הצליח לעצור אותן.
לא ברור מה אל-ג'ולאני מתכוון לעשות, אבל בצה"ל התבצעה הערכת מצב והוחלט להעמיד בכוננות את אוגדת 98 וכוחות נוספים שפועלים כעת בעזה כדי שייכנסו קרקעית לשטח סוריה אם ההפצצות מהאוויר והארטילריה של צה"ל, לצד הדיפלומטיה שמפעילים מדינות ערביות והאמריקאים, לא יעצרו את הקרבות.
ההערכה היא שמדובר בכמה ימים של אש. ישראל נאלצת להתמודד עם אירוע סבוך ומכונן בצפון, בשעה קריטית לחטופים ומכרעת למערכה בעזה. עם זאת, קיים סיכוי טוב שוושינגטון תעזור לנו לצאת גם מהפלונטר הזה.
