יונס אלקרינאוי, בן 51, אזרח בדואי מרהט, זוכר את הרגע ב-7 באוקטובור שבו מחבלי הנוח'בה עמדו מעבר לגדר החווה ליד בארי שבה עבד, ושאלו אותו: "יש איתך יהודים?" "ברגע ששמעתי את השאלה הרגשתי דפיקות לב חזקות", שיחזר אלקרינאוי. "בקושי עמדתי על רגליי. נשבעתי שאין איתי אף יהודי, והמחבל לא הרפה והתעקש אוציא את היהודים שנמצאים במקום. המשכתי להתעקש שאני לבד". לבסוף המחבלים עזבו את המקום, ויונס נכנס לחדר כדי לבדוק אם כולם בסדר. "כשנכנסתי, לשורדי הנובה ולעובדים התאילנדים שהסתתרו לקח זמן לצאת מהמחבוא כי הם חששו שיקרה להם משהו, ואחרי שהסברתי שהמחבלים הלכו - הם יצאו וחיבקו אותי", סיפר.
אלקרינאוי הוא אחד מבין 15 האזרחים שקיבלו אתמול בבוקר שיחה מהנשיא יצחק הרצוג, שבישר להם כי הם יקבלו השנה את "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית". האותות יוענקו ב-4 בספטמבר בטקס רשמי בבית הנשיא בירושלים.
האותות השנה יוענקו לאביב אליהו ז"ל, לירון ברדה ז"ל, דני וובק ז"ל, מתן מרדכי ליאור ז"ל, תומר אליעז-ערבה ז"ל, יובל קסטלמן ז"ל, יונס אלקרינאוי, מלחם אסעד, נעם בונפד, גלעד הונוולד, אושרית חדד ושיראל פופקין, ערן מסס, הרב חיים סאסי ומתנאל סירי.
עבור הרב חיים סאסי, בן 52, משדרות, הבשורה על הזכייה לא הקהתה את הכאב הטרי. "האחיין שלי, רונאל בן משה ז"ל, נפל לפני שבועיים באסון הפומה", סיפר. סאסי (52) משדרת הוא רב ישיבת ההסדר בעיר וחובש באיחוד הצלה. בבוקר 7 באוקטובר הוא עזב את משפחתו בממ"ד ויצא לטפל בפצועים. "אנשים כאן משלמים את המחיר והם הגיבורים האמיתיים - נכון עשיתי ונפצעתי, אבל זו כבר היסטוריה", חתם את דבריו.
אושרית חדד ושיראל פופקין הן חברותיה של הפרמדיקית עמית מן ז"ל, שהעניקו טיפול רפואי מציל חיים עם חובשים נוספים בבית חולים שדה שהקימה שיראל בצומת שובה. עשרות רבות של פצועים פונו אליהן - חיילים ואזרחים - ויחד עם צוות האמבולנס הן העניקו להם טיפול מציל חיים. "אמרו שהנשיא רוצה לדבר איתי, לא הבנתי מהיכן זה מגיע - הוא אמר לי שהוא מתרגש לספר לי שנבחרתי לקבל אות גבורה", שיתפה פופקין. היא בדיוק התארגנה ליום עבודה, אחרי סבב מילואים של 100 יום. "הופתעתי מאוד - עדיין לא מעכלת את הסיטואציה", סיכמה.
