אחד המראות היפים בארץ בעיניי הוא פלאפלייה שמלאה עד אפס מקום בשעות הצהריים. לאחרונה שמתי לב שבעקבות עליית המחירים התרוקנו הפלאפליות היותר יוקרתיות: אנשים חיים דרך הארנק ולא מוכנים ליפול. לשמחתי, מצאתי בשכונת התקווה בתל-אביב, בין שני בניינים, נישה קטנה שנקראת "פלאפל 10" ובה אפשר לאכול פלאפל ולשבוע במחיר מצחיק.
מה אני צריך במנת הפלאפל שלי? קודם כל, פיתה טובה שלא נקרעת, חס וחלילה, ועדיף שתהיה כמה שיותר טרייה. בפלאפל 10 עומדים במשימה הזו. פינת הסלטים בסיסית ומספיקה: סלט ירקות קצוץ גס, חומוס למי שמתעקש, טחינה, סלט כרוב חמוץ, סחוג – וזהו. לא צריך יותר. לא באתי לקבל הופעה בתוך הפיתה.
הרכבתי את המנה שלי. קודם כל, סחוג לכל אורך הפיתה (והוא היה מעולה). אחר כך כדורי פלאפל עד למעלה, קצת כרוב חמוץ, טחינה ועמבה מלמעלה ועוד קצת כרוב. אכלתי על המקום, חם ולוהט. באמת שלא צריך יותר מזה. הפלאפל בסיסי בטעמו, אפילו מעט יבש, אבל די טעים בשביל עשרה שקלים. זה מה ששילמתי. בימינו, ואפילו לפני עשר שנים, זה באמת מחיר יוצא דופן
