כשבע שנים לאחר שאומצו המלצות ועדת המנכ"לים למאבק באלימות במשפחה - רבות מהן טרם יושמו. דוח ביקורת המעקב שפירסם אמש מבקר המדינה מעלה שורה ארוכה של ליקויים מתמשכים בהתמודדות תופעת האלימות במשפחה.
לפי המבקר מתניהו אנגלמן, גם ההיערכות לעיתות חירום ולתקופות משבר כמו מלחמת חרבות ברזל – נכשלה. תקציבים לא נוצלו במלואם, תוכניות לא הותאמו והפיקוח כמעט שאינו קיים. אלו שמשלמות את המחיר הן הנשים: בין השנים 2022 ל-2024 נרצחו 32 נשים על ידי בני זוגן - כשליש מכלל הנשים שנרצחו בשנים אלו.
המבקר אנגלמן אמר על ממצאי הדוח: "אסור לעמוד מנגד למול תופעת האלימות בין בני זוג - 146 אלף חוו אלימות חמורה מצד בני זוג לפי סקר שנעשה במהלך מלחמת חרבות ברזל. אלו נתונים שמחייבים את ממשלת ישראל לפעול לתיקון הליקויים".
הוא הוסיף: "כ-10% בלבד מהאסירים שריצו מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה השתלבו לאחר שחרורם בתוכניות שיקום. על משרד הרווחה לקדם חשיבה משותפת עם כלל גורמי הטיפול ואכיפת החוק הנוגעים בדבר - המשרד לביטחון לאומי, שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר - בכל הנוגע לאופנים שבהם יינתן מענה הולם למסוכנותם הגבוהה של אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה".
לפי הדוח, התקציב השנתי הייעודי שהוקצה לנושא עמד על כ-60% בלבד מהסכום שהומלץ על ידי ועדת המנכ"לים בנושא. המבקר אנגלמן הוסיף כי במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הועמד לרשות הוועדה הבין-משרדית שעוסקת בתחום תקציב ייעודי נוסף לטובת התאמת המענים בתחום האלימות במשפחה על רקע השפעותיה של המלחמה.
ב-2021 פירסם משרד מבקר המדינה דוח ובו ממצאי ביקורת בנושא "ההתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג". בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2024 בדק המשרד את פעולותיהן של רשויות השלטון - המרכזי והמקומי - לתיקון הליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת, וחלק גדול מהליקויים כלל לא טופלו או לא תוקנו במלואם.
בין היתר, נמצא כי תקציב שיועד לסייע בטיפול בתופעת האלימות במשפחה - לא נוצל במלואו. כמו כן, בחלוף כשבע שנים מאז אומצו בהחלטת ממשלה המלצותיה של ועדת המנכ"לים, לא הושלם יישום המלצתה בדבר הקמתו של מערך לאומי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה במתכונתו המלאה. לפי הדוח הנוכחי - הליקוי תוקן במידה מועטה.
ליקויים נמצאו גם בטיפול במרכזים שמטפלים בגברים הנמצאים במעגל האלימות. הביקורת הקודמת העלתה כי מבין כלל המטופלים הבוגרים (גברים ונשים גם יחד) במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, שיעורם של הגברים היה כ-27% בלבד, וכי שיעור זה היה נמוך יותר בקרב המטופלים הגברים בחברה הלא-יהודית (כ-19%). המבקר מצא כי אף שחלה עלייה במספר המטופלים הגברים, הגידול במספרם היה בשיעור נמוך יותר מהגידול במספר המוחלט של המטופלים. לכן שיעור המטופלים הגברים ירד בשנים הללו (מ-27% ל-23%, בהתאמה), ואילו שיעור זה בקרב המטופלים הגברים בחברה הלא-יהודית נותר ללא שינוי (19%).
בנוגע להגנה ושיקום במקלטים ובדירות מעבר - הביקורת הקודמת העלתה מספר קשיים: בשיתוף הפעולה בין המרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה והמחלקות לשירותים חברתיים לבין המקלטים, במענה הטיפולי הניתן לנשים המופנות למקלטים, ובהליך הקליטה למקלט, שנטען כי הוא עשוי להיות בררני, מסורבל וכרוך במילוי טפסים רבים. הליקוי תוקן רק במידה מועטה בדוח הנוכחי. מצב דברים זה עלול לייצר חוסר אחידות בהתנהלותם של המקלטים בכל הנוגע לבחינת התאמתן של נשים נפגעות אלימות וילדיהן לטיפול, ועלול למנוע מהנשים הללו מתן מענה מיידי, גם אם נשקפת להן סכנת חיים ממשית.
המבקר אנגלמן כתב בסיום הפרק כי על משרד הרווחה, בשיתוף כלל הגורמים המעורבים בהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, לפעול לתיקון הליקויים כדי לספק שירות מקצועי ומיטבי לכלל הזקוקים לטיפול בתחום האלימות במשפחה.
