"עונה לפנתיאון", מבטיח חיים כהן לקראת "המטבח המנצח", והסלוגן מתנפל על הצופים והצופות מכל עבר: בהפסקות הפרומואים, בשקופיות הקטנות, בהתכווצות של המסך בזמן שממשיכים לדון במלחמה שגובה עוד קורבנות חפים מפשע, עוד לוחמים, עוד שפיות, עוד שכבות של צלם אנוש. העיקר שרינה מצליח הכינה "קוסקוס רויאל", ורותי ברודו מתפעלת, ושי-לי שינדלר מגלה לאלי אוחנה שהיא בכלל לא עשתה סרט כדי שיידעו כמה כסף יש לה, ואוחנה מסתכל עליה כאילו היא עוד סלב שזהותו זויפה ב"עוקץ האלגוריתם".
אבל בינתיים גם מדינת ישראל מבשלת בעזה משהו לפנתיאון, בסיוע התקשורת, הסו-שף שגם חותך את העגבניות וגם חוטף אותן בפרצוף. אמנם במקרה זה יצירת המופת איננה אוכל אלא היעדרו, אבל גם להרכיב תפריט שבו המציאות המזעזעת בעזה נתפסת כשילוב בין אגדה אורבנית, מטרד הסברתי וסכנה משפטית זאת מלאכת מחשבת.
לכך מצטרפים גם אירועים שומטי לסת (ובו-זמנית צפויים למדי) כמו כנס "הריביירה בעזה" בכנסת, שבו שר האוצר מבקש לכבוש את הרצועה, לגרש את תושביה ולהחליפם בהתנחלויות. לפי הדיון ב"חדשות היום" בחדשות 12, הבעיה מתמצת ב"נזק בינלאומי", "אפילו טראמפ לא תומך בזה" ו"לא יקרה ממילא". וזה במקרה שהדובר או הדוברת חושבים שיש בעיה, כלומר שלא קוראים להם עמית סגל.
עם זאת, סגל הצביע ובצדק על דבר דרמטי שאמר השר סמוטריץ' בכנס: לטענתו, הרמטכ"ל תומך בסיפוח "התוחמת הצפונית" ברצועה. סגל אישר כי "שמעתי דברים כאלה מכיוונו". ב"שש עם" כנראה פיספסו את ההצלבה של סגל, כי שם הופיע הציטוט תחת הכותרת "השקר של סמוטריץ'?" ואמנון אברמוביץ' מסר את גרסת דובר צה"ל: "באופן רשמי 'אין תגובה', ובאופן לא רשמי אין צורך בתגובה'". מדוע? כי לפני שבועיים סמוטריץ' אמר לרמטכ"ל "אתם בצבא נכשלתם בענק, ואתה מתדרך נגדי", ואילו הרמטכ"ל אמר לסמוטריץ' "אתה פוגע בצה"ל". טוב ונאה, אבל מה זה קשור לחשד שסמוטריץ' שיקר בנושא אחר לגמרי?
למעשה, אברמוביץ’ היה זה שאמר לאחר מכן, באומץ לא מבוטל ביחס לאכסנייה: “די לדברים שנעשים בעזה על ידינו, בשמנו, בידיעתנו, בתקופתנו. אני אומר לצערי הרב, יצטרכו לכתוב מחדש את רוח צה”ל ואת המונח טוהר הנשק”. ובכן, מעניין לאיזה מהתרחישים יש יותר סיכוי להתממש: הכרה ציבורית רחבה בכך שהתגובה המוצדקת לפשעי חמאס ב–7 באוקטובר גלשה למחוזות איומים, כפי שהעיד הריאיון המטלטל של קרן בצלאל בחדשות 12 עם מאבטח במתחמי חלוקת המזון בעזה, או שהרמטכ”ל דווקא מיושר עם סמוטריץ’? בין הפותרים נכונה יוגרל אסון (לפנתאון).
בקטנה
קשה לזפזפ לערוץ הכנסת ולא להיתקל שם בח"כ טלי גוטליב ושאר טיפוסים מעוררי עצב ותימהון, אבל כשהם לא על המסך אפשר למצוא שם תוכנית רצינית ומעשירה כמו "תעודת עיתונאי", שבה רועי כ"ץ מראיין במיומנות ובידענות עיתונאים ועיתונאיות מכל הגוונים והסוגים, ובתנאי שהם תרמו משהו לעיצוב התחום הרבה לפני שכל אישיות רהוטה עם טוויטר הפכה למומחית לענייני הכל. אמש, למשל, התארחה הכתבת הפולי־ טית והתחקירנית הוותיקה חני קים לשיחה על קריירה פורצת דרך, שהולידה הישגים רבים ואנקדוטות בלי סוף. כשמדברים על "שידור ציבורי" בד"כ מתייחסים לתכנים של כאן, אולם רצועות כמו "תעודת עיתונאי" מייצגות את מהות הרעיון באופן לא פחות מדויק.
