1. אחד המדדים החשובים ביותר שקובעים אם מדינה היא מתקדמת הוא שיעור תקציב החינוך שלה. על פי אונסק"ו הוא אמור לעמוד על 15% לפחות מתקציב המדינה. בישראל הוא עומד זה שנים סביב 10%, אחרי שהגיע בעשור השני של המאה לכ-13%. בשוודיה התקציב מגיע ל-14.5% ובשווייץ ל-15.5%. בארה"ב לא מגיעים ליעד של אונסק"ו והשיעור הוא 13.5%.
2. המצב בישראל הורע בשנתיים האחרונות. נכון, יש כאן מלחמה, וגם העברות הביטוח הלאומי גדלו בשל הגידול במספר העניים. וכך צנח תקציב החינוך – 91 מיליארד שקל, מהמקום הראשון בעשור הקודם, לשלישי השנה, אחרי תקציב הביטחון (120 מיליארד) וקצבאות הביטוח הלאומי שחצו זה מכבר את 100 מיליארד השקלים. אשתקד קוצץ תקציב החינוך ב-160 מיליון שקל והשנה בעוד כחצי מיליארד שקל. הכספים הקואליציוניים, אגב, ממשיכים לזרום למוסדות חינוך שבהם לא נכללים לימודי ליבה.
3. בשבוע האחרון השיגו תלמידים ישראלים 6 מדליות, מתוכן 4 מזהב, באולימפיאדת המתמטיקה באוסטרליה, אולם בממוצע העולמי, במבחני פיז"ה, מצב התלמידים הישראלים לא מזהיר: במתמטיקה, מדעים וקריאה דורגנו במקומות 37-39 מתוך 72 מדינות. לפני שנים היינו במקום השביעי. לכן אחת המשימות הראשונות של ראש אגף התקציבים החדש, מהרן פרוזנפר, יהיה להמליץ לממשלה להגדיל בשיעור משמעותי את תקציבי החינוך בישראל – ורק למי שילמדו לימודי ליבה.
