בישראל טוענים שהמתווכות במו"מ עם חמאס - קטאר ומצרים - התאכזבו מתשובת הארגון להצעה האחרונה לעסקה, והגדירו אותה כ"לא מספקת", בקהיר ובדוחא דחו את התשובה של ארגון הטרור - שאפילו לא הועברה לישראל - והציבו לחמאס אולטימטום ומצפים לתשובה מתוקנת ביממה הקרובה.
אמש, נחשפו פרטים נוספים שממחישים עד כמה הפערים בין הצדדים עמוקים. גורמי מודיעין בכירים בישראל עודכנו בפרטי התשובה שנמסרה למתווכות, והעבירו את עיקרי הדברים לדרג הצבאי, המודיעיני והמדיני. ההתרשמות הכללית מהדברים - שלילית. הדבר בא לידי ביטוי גם בדבריו של השר רון דרמר, שליווה מקרוב את המו"מ ומסר בשיחות סגורות כי הוא "פחות אופטימי כעת משהיה אתמול לגבי העסקה".
חמאס חזר בו מכמה מהסיכומים הקודמים ופתח לדיון סוגיות שנתפסו ככמעט סגורות. גורם ישראלי אמר כי נראה שחמאס מרגיש שהזמן משחק לטובתו, וכי התמונות בעולם של האוכלוסייה הרעבה בעזה ייצרו את הלחץ על ישראל. גורם שמעורה בפרטים אמר ל"ידיעות אחרונות" כי "תשובת חמאס למתווכות בעייתית מאוד". הוא אמר כי "זה עלול לפוצץ את המו"מ ויש חשש שהסבב הנוכחי יסתיים אם הם לא ישנו את עמדתם בקרוב".
מתוך תשובת חמאס - שלדברי חלק מהמעורבים במגעים "עדיין איננה תשובה רשמית ממש", אך נתפסת בפועל ככזו - עולה כי שני מוקדים מרכזיים מוסיפים לעורר מחלוקת מהותית.
האחד הוא שאלת המפות ועומק הנסיגה הישראלית, גם מהשטחים שנתפסו מאז חידשה ישראל את הפעילות הקרקעית ברצועה. הוויכוח נסוב לא רק סביב עצם הנסיגה - אלא גם סביב ההגדרה מהו "שטח שיש לסגת ממנו", לפי קווי הנסיגה שעליהם הוסכם בינואר ובוצעו על ידי צה"ל. חמאס דורש נסיגה מלאה מכל אותם אזורים, בהתאם להסכם הפסקת האש מינואר, ועמדת ישראל בנושא טרם גובשה סופית.
המוקד השני הוא מנגנון שחרור האסירים הפלסטינים, ובפרט - סוגיית הערבויות. בחמאס הביעו חוסר אמון בהתחייבויות האמריקאיות, שלדבריהם נמסרו בעל פה ולא עוגנו בנוסח ההסכם. לטענתם, ההתחייבות האמריקאית להפוך את הפסקת האש בת 60 הימים להסכם קבע, כולל נסיגת צה"ל מכל הרצועה, נמסרה בנפרד - ולא מופיעה במסמך ההבנות עצמו. החשש שלהם הוא שהפסקת האש לא תהפוך להסדר קבוע, ושישראל לא תיסוג מכל הרצועה - כפי שדורש ארגון הטרור. מנגד, בירושלים שבים ומבהירים: לא ניתנה כל התחייבות כזו מצד ישראל, ועצם קיומן של ערבויות אמריקאיות לא אושר בפומבי.
בשל חוסר האמון והפיצול הפנימי בתוך הנהגת חמאס, יש גורמים בארגון הטרור הסבורים כי יש להתייחס להסכם המוגבל שמתגבש - כהסכם האחרון. בהתאם לכך, הם דורשים שחרור של מספר מרבי של אסירים, ובפרט - לפחות חלק מהאסירים "הכבדים" ביותר הכלואים בישראל.
בישראל מנגד, רואים באותם אסירים רוצחים אכזריים, שאחראים לפיגועים קטלניים ולמותם של אזרחים רבים. שאלת השמות הספציפיים של האסירים שעתידים להשתחרר טרם נדונה בפירוט, אך בחלק מהמגעים כבר נדונה עקרונית סוגיית "המפתחות" - כלומר, האם תהיה לישראל זכות וטו על שמות מסוימים. בפועל, המחלוקת נוגעת לא רק לעיקרון, אלא גם לזהות האסירים עצמם.
לנוכח ההתפתחויות, השליח האמריקאי למזרח התיכון סטיב וויטקוף, שאמור היה להגיע לאזור "כדי לסגור עניינים", מעכב את ביקורו. מקור שמעורה בפרטים התייחס לפרטים והסביר: "כרגע לא ברור אם ניתן להגיע לסגירה".
ומצד הצבא, גורם ביטחוני בכיר התייחס לפרטים ואמר: "התשובה בלילה הייתה פחות טובה מהציפיות. זו התפתחות שמעכבת את הכל. כרגע אנחנו בפני יממה חשובה". לדבריו, "אם המתווכות חוזרות עם משהו טוב - זה ימים בודדים של מו"מ. אם לא - המשלחת הישראלית תחזור ויהיה משבר קשה". הוא ציין כי "שני הצדדים ערוכים טכנית ולוגיסטית לביצוע. מרגע שיש תשובה חיובית - זה ימים ספורים לסגור את הפינות. אבל כרגע, לפחות לפי מה שהתרחש בלילה - התרחקנו מהנקודה הזו".
