כל תחושת אי-הוודאות שמערפלת אותנו בחודשים האחרונים הצליחה להצטמצם אתמול ל-90 הדקות של "חדשות הבוקר" בקשת 12. התוכנית הוקדשה לפרויקט "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד", שמשלב צעירים עם צרכים מיוחדים בצבא. כחלק מקמפיין התרומות שהם מריצים (שלא באמת ברור למה בעצם הציבור אמור לממן אותו), הגיעו לאולפן של נסלי ברדה ויואב לימור כמה מהחיילים שהצליחו להיכנס לצבא בזכות הפרויקט. אלו סיפרו לא רק מה הם עשו עבור הארגון, אלא גם מה הארגון עשה עבורם: איתי כהן סיפר על הגשמת החלום להתגייס כמו אחיו, יאיר שחר אמר שעבורו זה היה "עולם ומלואו", אופק זמיר הודה שהתוכנית איפשרה לו שלא לפספס חוויה משמעותית שכל אחד אחר בישראל חווה, והודיה שלומי שיתפה שהיא מרגישה "הכי סיפוק בעולם".
גם האלוף במיל' גבי אופיר, יו"ר ומייסד "גדולים במדים", הגיע לתוכנית כדי לספר שאת הרעיון הוא קיבל מהבת שלו, והוסיף שבכל העולם כולו אין עוד צבא שמגייס אוכלוסיות עם קשיים, כחלק מהמוטו "לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח".
גם הציניים ביותר ייאלצו להודות שמדי פעם יש לצבא שלנו רוח, אבל מתישהו, בין אוקטובר 2023 ליולי 2025, היא יצאה מהמפרשים. כל המשדר המיוחד הזה היה יכול להיות רגע של נחת, אפילו הולסום, אילולא רק כמה דקות לפני זה, ממש בתחילת אותה התוכנית, שני המנחים לא היו מדווחים על החדשות עם פנים נבוכות.
את החלק שבו ברדה ולימור הזכירו את שני החיילים שנפלו וששמם הותר לפרסום, סרן אמיר סעד וסמל ינון נוריאל ואנה זכרם לברכה, הם, כמובן, אמרו במיומנות המתבקשת - אבל אז הם התחילו להסתבך עם תיאור הלחימה הלא ממש ברורה שמתרחשת כרגע בעזה, עם הניסיונות להסביר את ההפוגה ההומניטרית שהגיעה בהפתעה ודווקא כשהמשא ומתן לשחרור החטופים נתקע, ועם הקושי להבין את הצנחת המזון לרצועה בזמן שישראל טוענת בפני העולם שאין רעב בעזה. או כמו שלימור אמר, ובצדק, "קשה להסביר את הכשל הלוגי הזה".
אלא שהכשל הלוגי קיים גם בתוכנית עצמה: ברדה ולימור עושים את תפקידם נאמנה כשהם לא מסתירים את הכאוס שהצבא משדר לארץ ולעולם, אבל בשניות כל זה כל נשכח, כשהם מתפעלים מצעירים שרוצים התגייס במטרה להיות כמו כולם.
גם אנחנו, אנשי החזית העורפית, מתמוגגים כשאנחנו שומעים על צעירים חדורי מוטיבציה שרוצים לעלות על מדים, אבל זה רק מחזק את התפקיד שלנו להיות אלו ששואלים את השאלות: האם החיילים שלנו יודעים מה הם עושים שם? האם לפחות המפקדים שלהם יודעים? האם הרמטכ"ל יודע? או מישהו?
בקטנה
מאז 7 באוקטובר ההוא, אף אחת מהספינות של חברות הקרוזים הגדולות בעולם, ובהן רויאל קריביאן, Norwegian Cruise Line ו-MSC , לא נראות באופק. אבל במקרה הזה אפשר להגיד שהכל חוזר אליהן. אחרי "קטסטרופה מוחלטת: קרוז מחורבן", על הספינה חסרת המזל של "קרניבל טריומף" שנתקעה בלב ים בלי צנרת ביוב, מככבת עכשיו בנטפליקס הסדרה "לאן נעלמה איימי ברדלי?", שמנסה לפתור את היעלמותה של צעירה אמריקאית שבשנת 1998 עלתה לקרוז עם משפחתה ונעלמה. זאת, אחרי שלפני כשבוע פורסם כי 140 מנוסעי הפלגה של רויאל קריביאן חטפו מחלת מעיים, ולפני יומיים ישראלי תיעד את ניסיון החילוץ (הכושל) של עובד החברה שקפץ לים. טיימינג מקרי או קארמה היהודית?
