אז מסתבר שמכבי חיפה, המועדון שהיה תו תקן לניהול תקין ושפוי – בטח בשנים האחרונות, כשהקבוצה זכתה בשלוש אליפויות ברציפות – מעדיפה לנקוט בשיטה אחרת: החתמת מלא זרים, עזיבה של השחקנים החשובים והטובים ביותר, והבאת מאמן זר שלא ממש ברור איך יתחבר לכדורגל הישראלי והאם בכלל יצליח להדביק את הסגל. באופן כללי, תחושת כאוס מרחפת מעל הקיץ הזה של הירוקים. כל סאגת דיא סבע בוודאי לא בדיוק מסייעת לשקט במועדון, שלא לדבר על הקושי במציאת מחליף שייכנס לנעליו. וכל זה תחת לחץ להשיג תוצאות מיידיות, ולהתמודד, כמו בכל שנה, על האליפות.
אל תשכחו שעל אף הרכש, שהרגיש בעיקר לא ממוקד – עניין שעליו אחראי המנהל המקצועי ליאור רפאלוב – זה היה קיץ פיננסי במיוחד עבור המועדון. חיפה חסכה יותר מ-20 מיליון שקל הודות לעזיבות ושחרורים (אחרי התפרעות של 6.7 מיליון יורו שהוצאו כדמי העברה על ארבעה שחקנים בלבד), כשגם על הקווים נרשם חיסכון משמעותי (לכאורה לפחות); כל הצוות של דייגו פלורס מרוויח פחות מברק בכר עצמו – שבצורה אירונית משהו ממשיך לקבל משכורת בסך חצי מיליון יורו בזמן שהוא יושב בבית.
אם חיפה גם תודח הערב מאירופה, מול יריבה שמגיעה מליגה זניחה, יכול להיות ששעון החול של פלורס יתהפך. אולי הוא מאמן טוב ובעל פוטנציאל, אולי אפילו בהמשך הקריירה יעשה דברים יפים, אבל מאותה שנייה בדיוק תחל הספירה לאחור, הלחצים להביא תוצאות ילכו ויתגברו, ולפלורס יהיה לא פשוט לשנות את המצב.
