1. כינו אותו המנכ"ל של המדינה ולא בכדי. אברהם שפירא המנוח, איש אגודת ישראל, ניהל שנים ביד רמה את ועדת הכספים של הכנסת ואף הסביר לא פעם מדוע אינו חפץ בתפקיד אחר: "יש רק גורם אחד בארץ שיש לו סמכויות רבות יותר מאשר לראש הממשלה – ועדת הכספים. היא המכריעה על העברת כל שקל, לא ראש הממשלה וגם לא שר האוצר. אני בעצם המנהל שלהם". הגדרה מדויקת ליו"ר הוועדה עם מרב הסמכויות בכנסת.
2. המצב הזה לא השתנה מעולם. תשאלו את יו"ר הוועדה הוותיק, ח"כ משה גפני, מאותה הסיעה של שפירא, בעניין כוחו הבלתי מוגבל כמעט מאז 2009. גם גפני ניהל בעצם את המדינה בדרכו ולמשל חסם עשרות חוקים כלכליים והעברות כספים רק לאחרונה "עד שיחוקק חוק גיוס לטעמנו". הימור קטן: סיכוי גבוה שהוא עוד יחזור.
3. בעבר כיהנו בתפקיד בכירי הפוליטיקאים והמפלגות, ישראל קרגמן, יוסף קרמרמן, שלמה לורינץ, מיכה חריש, בייגה שוחט, גדליה גל, אברהם רביץ, אלי גולדשמידט, שלום שמחון, יעקב ליצמן וגם הפרופ' לכלכלה אבישי ברוורמן. לנעליים הגדולות האלה נבחר עכשיו חשוד באונס ובאיומים על עדות. הוא יהיה "מנכ"ל המדינה". וכך בדיוק נראית המדינה שהוא ינהל ב-2025. יש במפלגת השלטון אנשי כלכלה ואפילו תעשיין, כמו למשל ח"כ אלי דלל. למה הם לא מונו? כיוון שנאמנותם לנתניהו מעטה משל מילביצקי. טירוף מערכות.
