סאברין אבו סלימאן (35), עאישה אבו ואדי (30), שורוק אלהואשלה (20), איסלאם אלטויל (20) והעובר שנשאה, סוזן בשארה (40), סחר אבו-חג'אג' (50), רובא אלרוב (25), קותר זיתאוי (60), רים קאדרי בשנות ה-60 לחייה לצד בעלה, האחיות אנהאר ובסמה אבו רקייק (18, 20), ע' (3), נדיה חינאווי (62) וגיסתה כיפאח חינאווי (53), עאישה קבועה (38) ושריהאן משלב (35). מצפון, מרכז ודרום הארץ. הצעירה עוד לא בת ארבע והמבוגרת מעל 60. המשותף לכולן - הן נשים ערביות שקיפחו את חייהן בידי גברים. מתוך 17 מקרי הרצח שבוצעו השנה, רק ארבעה מקרים פוענחו. ביתר המקרים הרוצחים מסתובבים חופשיים.
בשנה שעברה לצורך השוואה נרצחו עד סוף יולי חמש נשים בחברה הערבית ובכל השנה הטרור המגדרי בחברה הערבית גבה 20 קורבנות. כאשר הרחובות אינם בטוחים עבור נשים, מפלס החרדה בקרב נשים מוחלשות בחברה הערבית עולה. תושבת דלית אל-כרמל, שבחרה להישאר בעילום שם, שיתפה את "ידיעות אחרונות": "מאז שפורסם שלשום הסרטון של שריהאן משלב שבו היא זועקת לעזרה, אני גם מרגישה לא בטוחה".
לדבירה, "אני גם עוברת ימים קשים. התגרשתי, אני לא מצליחה לפגוש את הילדים ואף מאיימים עליי. לא אופתע אם ירצחו גם אותי. בזמן שכל הגופים האחראים לא פועלים להעניק לנו תמיכה ועזרה. הם באים לצד אלו שעוברים על החוק".
"אמשיך להשמיע את קולה"
לידינו הגיעה עדות נוספת של תושבת הגליל שסיפרה כי היא מאוימת ולמרות פניות חוזרות ונשנות למשטרה ולרווחה, האיומים עליה גוברים. "עברתי גל של איומים בגלל בעיות משפחתיות. ירו לעבר הבית וקיבלתי איומים ברצח. המצב אצל נשים מאוימות הוא נכון תמיד, כמו שאומרים 'הכתובת הייתה על הקיר'. כלומר אולי אהיה הנרצחת הבאה בתור".
מוחמד שהאב, אביה של כיפאח חינאווי, עדיין לא מעכל שאיבד את בתו. "בתי הייתה אישה נהדרת ואהבה את המשפחה שלה מכל הלב", תיאר. "כיפאח עבדה במשק בית ודברים אחרים, כדי לפרנס את המשפחה. היא נרצחה בדם קר בלי שתעשה כלום. לא צפיתי אי פעם שהיא תירצח. אני לא מבין מה הם רוצים מנשים חפות מפשע, שככה חוטפים את חייהן. אלו נשים שלא מגיע להן כל פגיעה. אם יש למישהו סכסוך, אז למה לרצוח נשים נורמטיביות. אני לא מחפש נקמות ומאמין שאלוהים ינקום עבורנו".
כשהוא משחזר את יום הרצח, דמעות עולות בעיניו. "למיטב ידעתי, ביום הרצח קרוב משפחה יצא מביתו וראה את הנרצחת נדיה והתחיל לצעוק 'כיפאח? כיפאח? איפה את? תגיעי לעזור לי' ואז מצאו אותה ירויה", אמר. "היא ניסתה לברוח ואז הרוצחים ירו בה. אני לא יודע אם תיכננו במקור לרצוח אותה, או שרצחו אותה כדי שלא תעיד נגדם. האווירה אצלנו כואבת וזה לא יעבור בקלות".
אתמול הוגש כתב אישום נגד תושב מזרח ירושלים, שרצח את בתו בת השלוש, ע', בדם קר. גרושתו, איבתסאם, עדיין לא מרגישה שהצדק נעשה. "זאת הילדה היחידה שלי", סיפרה. "היא הייתה הנשמה וכל חיי. חינכתי וגידלתי אותה מתוך אהבה עמוקה ובניתי שיהיה לה עתיד טוב. הקרבתי מחיי למענה ולצערי היא נרצחה תוך שניות. איך אבא מרשה לעצמו לרצוח את ילדתו. ליבי נשבר. אמשיך להשמיע את הזעקה של ילדתי הקטנה".
חיות תחת איום מתמיד
הרצח של משלב בתחילת השבוע, העלה מחדש לסדר היום את אוזלת ידה של המדינה בטיפול בטרור המגדרי בחברה הערבית. משלב, שנרצחה שלשום ונמצאה ירויה בביתה, הספיקה לצלם סרטון שבו התריעה: "אני מגיעה ממשפחה דתית קיצונית. דיווחתי למשטרה ולעובדת הסוציאלית. אם אתם רואים את הווידיאו הזה - תדעו שאני בסכנה". הסרטון הועבר לחברותיה - אך זעקתה לא נשמעה.
חברותיה של משלב חשפו את מה שעבר עליה. אחת מהן סיפרה: "הכרתי את שריהאן כשהייתה במקלט. היא סיפרה שהמשפחה שלה רודפת אותה כי התאסלמה ורצתה להחליף את הדת במשרד הפנים. ניסתה להתגרש מבעלה שנישאה לו כשהייתה קטינה - אבל סירבו, הרחיקו ממנה את הילדים, איימו עליה. היא הסתירה את ההתאסלמות שלה שנתיים מרוב פחד". לדברי חברותיה, שריהאן פנתה גם לפסיכולוג שטיפל בה בעקבות הפחדים והחרדות שהעיקו עליה בתקופה שבה חייה היו תחת איום מתמיד - אך גם זה לא הוביל לשינוי.
חברה אחרת הוסיפה: "היא הייתה איתנו בקשר קבוע, ישנה אצל חברות, ניסתה להחזיק את החיים שלה. רק לפני שבועיים חזרה לבית ההורים. ביום שבו נרצחה היא הייתה בצפון, אכלה עם חברה צהריים. ואז שמענו את ההודעה הנוראית - שהיא לא בחיים". חברותיה ציינו שלעיתים לא היה לה כסף אפילו לדברים בסיסיים כמו חיתולים או מזון - והן התגייסו לסייע לה ככל יכולתן.
חברותיה של שריהאן טענו שלא מדובר במקרה בודד. "זו כבר השלישית", אמרו. "נשים ששהו במקלט כמו שריהאן - ונרצחו לאחר שיצאו ממנו. נור ריאן מכפר ברא נרצחה ב-2023 בצפון, סעדיה דבאח מדיר אל-אסד נשרפה למוות ברכב ליד קלקיליה - ועכשיו שריהאן".
ממשרד הרווחה נמסר: “משרד הרווחה בוחן כל תלונה המובאת לפתחו, ופועל על פי הנהלים ובשקיפות מלאה, תוך דגש על שמירה על שלומם וביטחונם של כל הנמצאים במסגרות. כך נפעל גם במקרה הזה, והתלונה, ככל והיא עדיין רלוונטית, תיבדק באופן יסודי”.
