הממשלה תחזור לעסוק מחר בהדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כדי להסיר מדרכה את כל ההגבלות והריסונים להחלטותיה. בזמן שכל אחד ואחת מאיתנו חשים על בשרם את ההיסטוריה של החורבן הלאומי שחווינו כתוצאה מריב ומדון בינינו, נתניהו וחבורתו ממשיכים להציג התנהלות שאין לה גבולות. הם לא סופרים אותנו. שרה, בנימין, יאיר ואבנר לפני כולנו.
וזה מחריד, משום שסדר היום של הממשלה היה צריך לעסוק בסיום המלחמה ובשחרור החטופים, בכל מחיר. זאת ועוד: הגיע הזמן שוועדת חקירה ממלכתית תידרש לשאלה שקשורה לאחריות האישית של נתניהו ושרי ממשלת הימין על מלא למציאות האיומה שאליה גררו אותנו, עם אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים והלומי קרב. נתניהו וחסידיו לא יוכלו עוד לטעון שלא העירו אותו: הוא הראש והוא אחראי.
התמונות של הצנחת חבילות מזון לעזה בלתי נתפסות: התגייסות עולמית בניסיון להאכיל מאות אלפי בני אדם רעבים. הן מצביעות על כישלון קולוסלי של תפיסת הביטחון הישראלית מול עזה: ההנחה שניתן לכלוא מיליוני בני אדם בתא השטח הכי צפוף בעולם, ולומר שזה לא מעניין אותנו.
במרכז פומפידו בפריז מתקיימת תערוכה ענקית של הצלם המעוטר וולפגנג טילמנס, שצילם ב-2009 את חומת ההפרדה מול עזה. "אנשים יכולים להיוולד שווים", כותב טילמנס, "אבל אז חומת בטון בגובה שבעה מטרים תפריד ביניהם – וזה יפר את הכל". זו גם הטרגדיה שלנו, שאנחנו משלמים מאז 7 באוקטובר.
הסופר הצרפתי ממוצא אלג'יראי אלבר קאמי זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1957 בשיאה של מלחמה עקובה מדם בין צרפת לארגוני המחתרת האלג'יראיים. לקאמי מיוחסת התבטאות שאמר לסטודנט שמחה נגדו על כך שאינו מגנה את אלה שעומדים מאחורי פיגועי הטרור נגד השלטון הצרפתי: "בשעה זו מטילים פצצות בחשמליות באלג'יר. אמי יכולה להימצא באחת מן החשמליות האלה. אם אלה פני הצדק, מעדיף אני את אמי".
נסו לדמיין את הקשר בין האמירה הזאת לחובה שלנו, למי אנחנו שייכים בעימות המדמם בינינו לבין מרצחי הטרור הפלסטיני.
לא נוכל להימלט גם מהעיסוק בהיסטוריה של היחסים שלנו עם איראן. הקשרים עם משטר השאה לא ייעלמו, ובהם גם החלק שלנו בבניית שירותי הביטחון האכזריים של השאה. הנה שורות משיר של משורר איראני, מוחמד-רזא עאלי-פיאם, שמדגים את המורכבות של המציאות באיראן: "אני זוכר היטב במהומות על הקיר בתא בבית הכלא נכתב זה המשפט באותיות תמות: 'דעו כי כבר קרוב מאוד היום עת נמגר את השאה והחלאות, ובתי הכלא ייהפכו לאוניברסיטאות'... מאז חלפו עברו הרבה שנים ולא פעם הירהרתי כמהסס אז מה עלה בגורל ההבטחות... כשמלאו התאים במרצים ובסטודנטים הפכו בתי הכלא לאוניברסיטאות". במלחמת 12 הימים תקפו מטוסי חיל האוויר גם את בית הכלא אווין.
רבנים מנצלים את ט' באב לדרוש מאיתנו להתגבר על מחלוקות ולסלוח. אני לא מאמין להם. אדמיאל קוסמן מציע בשיר "מבוקש" שביל אחר למצוא בו מנוחה: "מבוקש מקום שישמש מדרך לכף רגל לכמה רגעים בלבד. מבוקש עציץ, עלה, גבעול או שיח שלא יקום ויתקפל כשהיא תבוא לכמה רגעים בלבד".
מה נבקש: שביל ללכת עליו.
התמונות של הצנחת המזון בעזה מצביעות על כישלון קולוסלי שלנו: ההנחה שניתן לכלוא מיליוני בני אדם בתא השטח הכי צפוף בעולם, ולומר שזה לא מעניין אותנו