עד עכשיו נמנע ראש הממשלה במכוון מלנסות להגיע לעסקה כוללת בתמורה להפסקת המלחמה. הקיצוניים בממשלה רוצים שהיא לא תיגמר, וטוענים שאסור למדינה להפסיק להילחם בגלל 20 חטופים חיים. האמת הפוכה: אם לא היו שם חטופים, המלחמה הייתה מסתיימת מזמן, בדיוק כמו בלבנון. ככה שזה לא 20 חטופים חיים מול טובת המדינה, אלא בדיוק להפך, זה המשך המלחמה על גבם השָּׁחוּחַ של מי שנראים בתמונות כאסירים במחנות המוות.
מי שרוצה בגלל מטרותיו שלו שהמלחמה תימשך, יש לו בעצם אינטרס שיישארו שם חטופים - כי אחרת היא תסתיים. הפחות חכמים שבין הקיצוניים אומרים בגלוי שהעיסוק בנושא צריך להידחות עד לסוף, ואילו ראשי הקיצוניים, שהם מתוחכמים יותר, טוענים בציניות שהמשך המלחמה הוא שיביא לשחרור. וראש הממשלה, מה הוא רוצה? לדבוק בכיסא, זה מה שמעניין אותו. אם שותפיו לממשלה היו דורשים עסקה כוללת לשחרור כולם, לשם היה חותר. אבל החרדים לא דורשים זאת, והקיצוניים מאיימים בפירוק הממשלה אם כך יעשה. אז הוא נכנע ומתקפל בפניהם, העיקר שהממשלה תשרוד.
אלא שהעולם לא מתנהל על פי הדחיינות וחוסר המעש של הממשלה. הלחץ הבינלאומי כופף את נתניהו, והוא החל בהכנסת סיוע מסיבי שמגיע לידי חמאס ולא לאומללים במנהרות, ועוד על חשבון משלם המסים הישראלי. כלומר, מה שאמור היה להיות חלק מהתמורות הישראליות במו"מ עבור שחרור חטופים, ניתן עכשיו בלי לקבל אף חטוף, ואפילו בלי צעדים הומניטריים מינימליים כמו ביקורים של הצלב האדום או וידוא שהם מקבלים אוכל וטיפול רפואי.
איך קורה שראש הממשלה נסחט על ידי קיצוניים סהרוריים? הוא הביא את זה על עצמו. במשך שנים הקפידו ראשי הליכוד שמכסה הביוב יישאר סגור. נתניהו, בניגוד מפורש להתחייבותו, הרים את המכסה והציף את הממשלה. הוא נתן לגיטימציה לדבר העכור הזה, מינה אותו לשמור על הביטחון הלאומי ואפילו צירף אותו לקבינט הביטחוני. כצפוי, הביצועים עלובים. מספר הנרצחים קפץ, ואיתו מספר ההרוגים בתאונות ומספר הגניבות. על פי נתוני המשטרה עצמה, השר הנוכחי גרוע בהרבה מהשר שקדם לו. אבל לראש הממשלה זה לא מזיז.
איפה הלב היהודי הרחום של החרדים? הם חיים את חייהם. רובם לא חווים את מה שאנחנו חווים. את הלילות המתוחים כשהבנים והבנות שלנו בחזית, את הכעס שעולה בנו כשידה האחת של הממשלה מאריכה את השירות ומוסיפה ימי מילואים, בעוד ידה השנייה חותרת בנחישות להעברת חוק השתמטות. חרדי שטוען שהכל נובע משנאה עושה לעצמו חיים קלים - כך הוא פוטר עצמו מהצורך להתייחס לעניין. אפשר להעריך את הדברים היפים בחברה החרדית, ועם זאת להאמין שצריך לחלק באופן הוגן יותר את הנטל הכבד. אין סתירה בין השניים. מנהיגי החרדים לא התעלו לגודל השעה, וראש הממשלה מתקפל ונכנע גם להם. הוא עושה כל מאמץ כדי לפטור משירות עשרות אלפי צעירים בריאים, בעוד הוא מכביד את העומס על בנינו.
נתניהו, בדחיפתו לפטור מגיוס ובהתקפלותו בפני סמוטריץ' ובן גביר, עושה עוול גדול למדינה וגם לליכוד. חברי הכנסת והשרים הפחדנים צועדים בעקבות נגינת חלילו המזייף, כל הדרך אל מדמנת ההשתמטות וההפקרה.
אם שותפיו של נתניהו לממשלה היו דורשים עסקה כוללת לשחרור כולם, לשם היה חותר. אבל החרדים לא דורשים זאת, והקיצוניים מאיימים בפירוק הממשלה אם כך יעשה
