יש לי חיבה גדולה למאפיות, ובדרכים אני לא מוותר עליהן. המאפה הכי ישראלי, לדעתי, הוא בורקס תפוח אדמה מרובע. אין עליו. לפעמים הוא תפל בטעמו לגמרי, לפעמים משחקים עם טעם המילוי, ובכל מקרה מדובר בפחמימה בתוך פחמימה. לא עובר אצלי שבוע בלי בורקס תפוח אדמה אחד לפחות באחת מחממיות ארצנו.
"חממיות"? כן, זה השם שהמצאתי למאפיות שאין בהן שום מאפה משלהן; כאלה שמביאות מאפים קפואים ומחממות אותם אצלן בתנורים לפי הוראות מדויקות. יוצא מאפה פשוט למראה, שמקובל על החך הישראלי, אבל לפעמים צריך להעיף עוד מבט ולתת למאפייה צ'אנס להוכיח שהיא יכולה לעשות יותר מזה. כשמתברר שצדקתי, אני מרביץ לעצמי חצי חיוך. זה בדיוק מה שקרה לי במאפיית פרנצ'וק שבקצרין.
היא נמצאת בקניון קטן. ברגע הראשון ראיתי רק מאפים פשוטים למראה, וכנראה גם בטעם, אבל בתור לקניית הבורקס שלי הגיע החיוך המוכר: בדרך לקופה ראיתי סמבוסקים קטנטנים ומעניינים. השקית של הבורקס כמו נשמטה מעצמה, והזמנתי לי שניים: האחד, סמבוסק גבינה עם זעתר, מלא בגבינת פטה טיפה מלוחה; האחר, סמבוסק עם עלי סלק ורוטב אדום חריף למדי עם קצת בצל. שניהם מעולים, ואפשר לאכול אותם קרים, על המקום. לא צריך לחמם בכלל.
כמה עולה המאפה? שישה שקלים בלבד. קניתי שניים ב-12 שקל ושבעתי מיד. עכשיו, בכל פעם שאני באזור, אני נכנס למאפייה הזו כדי לאכול סמבוסק זול וטעים. מה שמפתיע אותי הוא כמות המאפים הקטנה שמכינים שם: כמה יחידות בלבד מדי יום. לפעמים על הבוקר אין על מה לדבר. מקווה שמעכשיו יכינו יותר, בשביל הסועדים והקוראים
* פרנצ'וק, שיאון 1, קניון לב קצרין, קצרין; עוד ביקורות – בערוץ האוכל של ynet
