דרך ארוכה עשתה מרים בנימיני ז"ל מהילדות הקשה בקיבוץ קבוצת יבנה ועד שהפכה לאסטרולוגית המפורסמת בישראל. בראיון נדיר ב”7 ימים” ב-2020, היא סיפרה לאנה בורד על המסע המרתק בין הכוכבים שעברה. הנה כמה קטעים נבחרים מתוכו:
× × ×
בקיבוץ, כשגדלתי, היה מותר לכולם להרביץ לילדים, חופשי על הבר. לא רק למטפלות, לכל אחד. בלילה היינו לבד, בבית הילדים, ושמענו תנים מייללים ורעשים מוזרים. הייתי ישנה עם שמיכה על הראש, מהפחד. ילד שיש לו מעמד לא טוב בבית הילדים חוטף גם מהילדים, והמעמד שלי לא היה משהו בכלל.
1 צפייה בגלריה
מרים בנימיני
מרים בנימיני
מרים בנימיני
(יונתן בלום)
"אני זוכרת שפעם אחת הכינו שם את החצילים הכי גרועים בעולם, טעם נורא ואיום, ולא הסכמתי לאכול אותם. המטפלת אמרה לכולם להחזיק אותי ולסתום לי את האף והאכילה אותי. ירקתי את החצילים לכל עבר. הייתי בת שבע, אז היא נתנה לי עונש להתקלח עם הבנים.
״יום אחד החליטו שאני צריכה להישאר כיתה. הייתי ילדה חולמת כזאת, אבל לא הייתה כיתה מתחתינו. בעיה. אז מה עושים? שלחו אותי לגור בליפט - מעין מכולה, ארגז עץ ששמו בו רהיטים ועשו לו חלון ודלת. גרתי שם לבד, ילדה בת שמונה. ערב אחד ישבתי על המיטה ופתאום נכנס נחש צפע, כי היו חורים ברצפה. נבהלתי כל כך וברחתי הביתה, רציתי לישון בבית אבל ההורים לא הסכימו. אבא שלי חזר איתי והנחש כבר לא היה, והוא אמר שאני יכולה להישאר שם. גרתי שם כמה חודשים. מי שהיה קצת חולם ולא בעניינים וקטן כמוני, היה לו קשה בקיבוץ".
למרות זאת, בנימיני לא נטרה טינה, גם לא להוריה. "ההורים לא ידעו בכלל מה קורה. היה להם כל כך קשה, מה גם שאני לא סיפרתי כלום, חשבתי שאם אספר אולי אחטוף מכות גם מאבא. כל יום ב-16:30 היינו הולכים להורים עד 19:30 וכל היום הייתי מתגעגעת אליהם וסופרת את השעות עד שאראה את אמא שלי. אבל אין לי כעס עליהם. אני לא אומרת שלא היה קשה, אבל אני אומרת לעצמי 'בסדר, לי היה קשה וגם לאחרים'. תודה רבה לקדוש ברוך הוא שהמצב שלי לא יותר גרוע, אני מודה לו על מה שיש לי. אני לא ממורמרת אף פעם".
× × ×
מרים בנימיני נולדה, במזל שור, לרות ומנחם בר-דרומא, גרמנייה והולנדי, שעלו לישראל והתיישבו בקיבוץ. אחרי שירות צבאי המשיכה לאקדמיה למוזיקה והפכה נגנית קלרינט מוכשרת שהתפרנסה מנגינה בתזמורת המשטרה - עד למפגש עם קורא בכף היד. "הלכתי עם חברה למישהו שעוסק בקריאה בכף היד וגם באסטרולוגיה. באתי ממקום מאוד רחוק מכל זה ופתאום נפקחו לי העיניים. אני זוכרת מה הוא קרא אז במפה שלי, והבנתי הכל. הרגשתי שאני מכירה את זה מאיפשהו. אמרתי שהוא חייב ללמד אותי. ככה התחלתי. וכשלמדתי אסטרולוגיה למדתי גם לקבל את החיים ואת עצמי, שאני צריכה לקבל את עצמי כפי שהגעתי לעולם ואז אני אוכל להשלים עם הכל, וזהו".
נקודת הפריצה הגיעה לא הרבה זמן אחר כך. "בשנת 74' היה בנחלת שבעה בירושלים בית קפה, 'הגלריה הקטנה'. הציעו לי לקרוא שם בכף יד, שהם ישלמו לי 50 לירות וייקחו לעצמם עשרה אחוזים. שנה אחרי פנו אליי מהטלוויזיה, מהתוכנית של ירון לונדון, 'טנדו'. ניגנתי שם עם שלמה גרוניך יצירה של מנדלסון. יום למחרת חיכו לי בבית הקפה מאה איש".
"למה התחתנתי אם ידעתי שאתגרש? בזכות זה נולדו לי שני ילדים. לבן אדם יש גורל מסוים, מסע מסוים שבו יקרו דברים כאלה ואחרים. זה שאתה יודע או לא יודע לא משנה את החיים עצמם. להפך, אני חושבת שטוב לדעת"
אחר כך בנימיני החלה לקבל אנשים בבית ובהדרגה הפכה לגורו בתחום. מאז 1980 כתבה טורי הורוסקופ בעיתונות, תחילה ב”העולם הזה”, ומ-1989 ועד היום היא בעלת טור ההורוסקופ ב”ידיעות אחרונות”. שנים ארוכות הגישה גם פינה ברדיו 103fm בתוכניתה של ג'ודי ניר מוזס, שלה יעצה שנים רבות. "כשג'ודי התאלמנה מעמירם בסוף 88’ היא באה אליי, ומאז אנחנו בקשר", סיפרה.
עוד ברשימת המתייעצים הקבועים שלה היו ירדנה ארזי ויהודה פוליקר. "האמרגן של יהודה מצלצל אליי קבוע, הוא נותן לי תאריכים להופעות ואני עונה לו. ירדנה לא שואלת על תאריכי הופעות, אבל אם יש משהו חשוב היא פונה. יש גם אחרים, אבל אני לא רוצה לחשוף".
אביה, שהתקשה תחילה לקבל את הבחירה באסטרולוגיה, התרצה לבסוף. "אמא שלי הייתה אדם מאוד פתוח, למרות שבאה מקיבוץ דתי והייתה יקית. אבא שלי היה יותר שמרן, הוא אמר: 'מה זה השטויות האלה?' והפריע לו בפן הדתי, אבל לאט-לאט הוא קיבל את זה. כשהיה מאוד חולה הוא שאל: 'תסתכלי, מה את רואה בידיים?' הוא האמין בזה".
מה ראית? "ראיתי די גרוע אבל לא אמרתי לו. לא רק זה, אחרי השבעה עשיתי סדר בכל מיני ניירות שהיו לי, ומצאתי נייר שכתבתי עליו שנתיים לפני, שאני רואה את אבא שלי במצב קשה".
איך חיים עם הידיעה הזאת, שאבא שלך הולך למות בעוד שנתיים? "לא חושבים על זה. ראיתי, כתבתי, שמתי בצד ושכחתי. מדחיקים. לא אמרתי לאף אחד. פעם אמא שלי ביקשה שאראה את המפה של אחי. אמרתי לה שהמפה קשה אבל לא נכנסתי לזה. זה היה קשה מדי. יש דברים שאדם לא רוצה ולא מסוגל לראות. חודש-חודשיים אחרי שהיא שאלה הוא נדרס למוות, בגיל 53".
זה נטל נוראי לשאת. "יש דברים שאי-אפשר להגיד להם לא, הם יותר מדי מחוברים אלייך. ותמיד יש מה לעשות, תמיד אפשר לבקש מהקדוש ברוך הוא שינוי".
את אישה דתייה, איך זה מסתדר? זו לא עבודת כוכבים ומזלות? "זה בתנאי שעובדים עבודת כוכבים ומזלות. למשל, אדם שמאמין בכוכב ונוס ומתפלל אליו - זו עבודה זרה. אבל לדעת איפה נמצאים הכוכבים ולפרש אותם זה לא חטא, אף אחד לא אסר את זה. הכוכבים הם המשרתים של הקדוש ברוך הוא, הם שליחים, הם לא עומדים בפני עצמם. אסטרולוגיה זו עוד מערכת חוקים, כמו מתמטיקה. מוזיקה אגב עוד יותר דומה לאסטרולוגיה, שתיהן צריכות פרשנות. אם תנגני רק תווים, איך זה יישמע? צריך להכניס רגש, פה פיאניסימו, פה פורטיסימו".
× × ×
תקופה מסוימת הייתה פחות דתייה, אחרי הגירושים חזרה לדת לגמרי ("מעולם לא הטלתי ספק, תמיד האמנתי"). יש לה שני ילדים וחמישה נכדים. הדירה שלה בירושלים נראית כמו מסיפור אגדה. המון פרחים וכמה מפות אסטרולוגיות על הקירות.
פעם למשל, ראתה במפה שלה שתתחתן במזל טוב, אבל גם שתתגרש. "אז למה התחתנתי איתו? אם רואים שמתגרשים זו לא סיבה לא להתחתן. בזכות זה נולדו לי שני ילדים. לבן אדם יש גורל מסוים, מסע מסוים שבו יקרו דברים כאלה ואחרים. בגלל זה לבטל את כל המסע? כאלה הם החיים, אז זה שאתה יודע או לא יודע לא משנה את החיים עצמם. להפך, אני חושבת שטוב לדעת".
יש דברים שקשה לדעת. "נכון, 'מוסיף דעת מרבה מכאוב'. למשל מוות זה דבר שאי-אפשר להתמודד איתו, ולכן אני לא מדברת על מתי בן אדם חס וחלילה יחזיר את נשמתו לבורא. אני גם לא מסתכלת על זה. גם אם מישהו ישאל אותי, אסרב לענות. אגיד: 'תשאל את הקדוש ברוך הוא'".
השאלות השכיחות ביותר של מי שהגיעו אליה לייעוץ נסבו סביב אהבה/זוגיות. "גם אנשים בזוגיות, כשאתה מתחתן השאלות רק מתחילות". אחר כך מגיעות השאלות על עבודה, כסף, ילדים. "מפה אסטרולוגית זה כמו לקבל מפת דרכים, תתחיל לתכנן. דרך לא יעילה? מסוכנת? זה בדיוק זה".
כמה את מתכננת בעצמך את היומיום שלך לפי האסטרולוגיה? "כל הזמן. אני עושה לי מראש מפה לכל השבוע. כשזה יום לא מתאים, אני משנה תוכניות. גם אם ראיתי את זה ברגע האחרון - מבטלת. הלכתי פעם לקנות ריהוט ובחרתי משהו, וקלטתי שלא בדקתי אם יש ירח שחור. אז בדקתי ואמרתי 'סליחה, אחזור מחר'. לא קניתי".
יש אנשים שמזלזלים בהורוסקופ. "מי שמזלזל, הכל בסדר, זה ממש לא מפריע לי. אבל עובדה שזה מחזיק מעמד".
הפסיכולוגיה הייתה חלק בלתי נפרד מהאסטרולוגיה, מבחינתה. "יש כאלה שבאים אליי כמו לפסיכולוג, כל שלושה חודשים באים לשעה ויושבים ומנקים את הראש וטוב להם. יש כאלה שבאים רק כשמופיעות צרות, וזה עוזר להם".
חתיכת אחריות. "אני מרגישה כל הזמן אחריות גדולה כלפי האנשים, זה מתח נורא לאסטרולוג. לעזור וחלילה לא לשבור. דבר ראשון שאני מסתכלת על בן אדם זה עד איפה אפשר להגיד לו ועד איפה לא. פסיכולוג לא יודע איפה לעצור, רופא לא יודע איפה לעצור, אבל אסטרולוג כן. צריך לחזק את הבן אדם, הוא בא להתעודד, אז עוד להוסיף לו? אני משתדלת שאנשים ייצאו מכאן עם חיוך, כשהדברים בהירים והאדם יודע מה לעשות, יש לו מפת דרכים.
"אחת המטרות של האסטרולוגיה היא להכיר לבן אדם את עצמו ולומר, 'זה יתרון וזה חיסרון', לעזור לבן אדם לקבל את עצמו. את יודעת כמה אנרגיה אנשים מוציאים כשהם הולכים נגד עצמם? ברגע שאין מישהו שמפמפם לך באוזן 'אתה לא בסדר', ואין לך רגשי נחיתות, אתה יכול לעשות הכל.
“תחשבי שמישהו אומר שמחר יהיה גשם, אז אני יודעת שאני צריכה לקחת מטרייה ומעיל. לא שאני לא אצא מהבית, אבל אדע שיהיה לי יותר קל. אותו דבר האסטרולוגיה: באים ואומרים לבן אדם למשל שהשנתיים האלה בחייו מאוד קשות, אבל אחריהן הכל יסתדר ויהיה קל, אז הבן אדם מקבל תקווה, הוא יודע שלא כל החיים יהיו קשים".
× × ×
היא הייתה הראשונה שהכניסה ללקסיקון הישראלי מונחים כמו "מרקורי בנסיגה" ו"ירח שחור", שעכשיו כולם מדברים עליהם.
תגידי, מה הסיפור עם מרקורי והנסיגות? "מרקורי הוא כוכב שמבטא את היומיום, וקודם כל את החשיבה. כשהוא נמצא בנסיגה, וזה קורה כל שלושה חודשים, הכל הולך אחורה והדברים הולכים הפוך. במקום שאדם ילך קדימה הוא נעשה כבד. אגב, יש אנשים שנולדים עם מרקורי בנסיגה: הם בעצמם כבדים ודוגמטיים".
אז מה לעשות כשמרקורי בנסיגה? "זה יותר מה לא לעשות. אני לא יכולה להגיד שמות, אבל היה פוליטיקאי עם הרבה השפעה, וכל פעם כשהיה להם פריימריז במפלגה, הוא היה בא להתייעץ באיזה תאריך לעשות כדי שיזכה. נתתי לו, והוא זכה".
מה לגבי שלום עם הפלסטינים? יהיה? "מה פתאום, לפי המפה אין שום סיכוי. כלום. המפה של ישראל מאוד קשה, 15 במאי 1948, שעה 16:22, מאוד קשה".
גם מה שנוגע לתנועת מי-טו והשוויון בין גברים לנשים קשור בסוף לכוכבים. "זו רק ההתחלה. הגענו לעידן מזל דלי, שיימשך אלפיים שנה. זה עידן של מהפכות, אז המאבקים ימשיכו. דלי הוא גם שוחר מדע. כל המחשבים, הסלולרי, זה הכל מזל דלי".
אסטרולוגיה זה מדע מבחינתך? "המתודה שעליה היא נשענת היא מדע, אבל הפרשנות היא אמנות. את לא יכולה להגיד לאדם שיהיו לו ילדים אם את רואה שאין לו, אבל יש פרשנויות שונות. לפעמים טועים, אנחנו בני אדם. אולי בעתיד המחשבים יעשו את זה יותר מדויק".
אפשר גם פשוט לראות את זה כנבואה שמגשימה את עצמה. "יש בזה אחוז קטן של אמת, ואחוז גדול של לא-אמת. כי עם כל הרצון הטוב שלנו, זה לא אומר שאם אמרנו משהו הוא יקרה. החיים והגורל יותר חזקים מזה".