הרכב מורחב בבית המשפט העליון היה מאז ומתמיד סמל לחריגות, לאירוע נדיר שבו הסוגיה המשפטית הנדונה נוגעת בליבת הערכים החוקתיים של מדינת ישראל. כאשר נקבע מושב של תשעה או יותר שופטים - הציבור, הקהילה המשפטית והמערכת הפוליטית מבינים כי מדובר בסוגיה מכרעת, הנוגעת לדמותה היהודית והדמוקרטית של ישראל. כך היה בעתירות על שאלת מיהו יהודי, על גיוס בחורי הישיבות, על פסילת חוקים, ועל פסילת חוקי יסוד.
דווקא משום כך, יש לתמוה על החלטתו של נשיא העליון יצחק עמית לקיים דיון בהרכב של תשעה שופטים בעתירה שעניינה הליך הדחת היועמשית, ובמסגרתו ארוע החלפת מנעול בלשכת שר המשפטים יריב לוין, שנטען כי שימשה גם את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. אין ספק שמדובר בסכסוך טעון ובעל ממד ציבורי. אך מכאן ועד להפיכתו ל"תיק יסוד" - המרחק רב. לשם ההשוואה: העתירה על מינוי נציב שרות המדינה, הנוגעת לאופיו של השרות הציבורי, היתה במושב של שלושה שופטים בלבד. ומדוע הליך מינוי/ הדחה של היועמשית יהא שונה מהליך למינוי נציב שירות המדינה או ראש השבכ.
כאשר סמלים מוסדיים מנוצלים יתר על המידה, הם נשחקים. הדבר דומה לשימוש תכוף בהכרזת "חוק יסוד": אם הכול הופך ליסוד, אין יסוד לשום דבר. אם כל תיק בעל ממד ציבורי זוכה להרכב של תשעה שופטים, הציבור יתקשה להבחין בין המקרים שבהם נדרשת הכרעה ערכית־חוקתית לבין מקרים שבהם מדובר בסכסוך אישי או מוסדי בלבד.
הסכנה עמוקה יותר: זילות ההרכבים המורחבים עלולה לפגוע באמון הציבור בבית המשפט העליון. אם האזרחים יתרגלו לכך שכל מחלוקת פוליטית זוכה לטיפול "בכוח הכבד" של ההרכב המיוחד, הם יראו בכך כלי פוליטי במסווה של שיקול משפטי. במקום לחזק את מעמדו של העליון כבורר עליון, הדבר עלול להציגו כשחקן נוסף בזירה הפוליטית.
אין כאן קריאה להתעלם ממשברים מוסדיים בין שרים ליועצים משפטיים. להיפך - יש לטפל בהם ברצינות ובזהירות, שכן הם משקפים את קווי השבר בממשל הישראלי. אולם יש הבדל בין טיפול ענייני בסכסוך כזה לבין העלאתו לדרגת "תיק יסוד" באמצעות מושב מורחב.
שימור המעמד המיוחד של ההרכבים המורחבים הוא אינטרס ראשון במעלה של מערכת המשפט. דווקא בעת הזו, שבה האמון בבית המשפט העליון נשחק לאור המאבקים הפוליטיים סביבו, חיוני לשמור בקפדנות על הסמלים שממחישים לציבור מתי באמת מדובר בעניין עקרוני. אחרת נמצא עצמנו במצב שבו "הרכב מורחב" הוא רק עוד ביטוי טכני - ולא סמל של דיון חוקתי במיטבו.
בעידן של זילות מושגים ודימויים, הנשיא עמית חייב להיזהר שלא להוזיל גם את הכלים המוסדיים שלו עצמו.
פרופ' אסף מידני הוא חוקר מדיניות ומשפט, האקדמית תל-אביב-יפו
מגרסה קודמת של מאמר זה התקבל הרושם כי ההרכב המורחב של תשעת השופטים נקבע במיוחד לדיון על החלפת המנעול, ולא כך הדבר.
מדוברות בתי המשפט נמסר: "טורו של אסף מידני והביקורת המושמעת בו כלפי נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית מתבססת על פייק ניוז ויש להצטער על הבמה הרצינית שנתנה לכך אכסניה. ההרכב המורחב של תשעה שופטים נקבע לדיון בעתירות נגד החלטת הממשלה בדבר הדחת היועצת המשפטית לממשלה. הבקשה הנוגעת להחלפת המנעול בלשכה ששימשה את היועמ״שית הוגשה במסגרת העתירות, אינה עומדת בפני עצמה ולא בגינה נקבע ההרכב המורחב, זאת בניגוד לטענות השקריות שעליו מתבסס טור הדעה. יש להצטער על הנסיון לזרות חול בעיני הציבור באמצעות שימוש בטענות שבינן ובין המציאות אין כל קשר".
