רגע לפני השלב הבא במלחמה השווה נתניהו את ההכנות לכבוש את העיר עזה לקרב המכריע על ברלין במלחמת העולם השנייה, אחרי שגרמניה נכבשה ברובה. ההשוואה הזו מעוררת חלחלה. חיילי צה"ל יידרשו להילחם בעיר הצפופה בעולם, מול ארגון טרור רצחני שהצליח להתארגן מחדש אחרי קרוב לשנתיים של לחימה עיקשת ותוך שהוא מגלה אדישות לאבידות ולמוות של העזתים בני עמו.
בלתי נתפס בעיניי כיצד לא קמה תנועת המונים שתאלץ את נתניהו וחבורתו להפסיק את המלחמה. איפה הרמטכ"ל אייל זמיר, שהסביר לשרים שכיבוש עזה יפגע בחטופים ועלול לעלות בחייהם של חיילים רבים? מתי יתייצב הרמטכ"ל לפני הציבור וינמק את גישתו ההפכפכה - נגד המהלך ובעדו? מתי הוא יפנים שעליו להשתמש בכדור היחיד בקנה שלו?
מההיסטוריה של מוסד הנשיאות אנחנו לומדים שגם לנשיא המכהן יש כדור אחד בקנה. כך היה כאשר הנשיא יצחק נבון אילץ את ממשלת בגין להקים ועדת חקירה לאירועי סברה ושתילה, וכך היה כאשר הנשיא חיים הרצוג חנן את בכירי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300. למרבה הצער, הנשיא יצחק הרצוג, למרות הזדמנויות אחדות שהיו בתקופת כהונתו ושבהן היה מצופה ממנו להשתמש בכדור הזה, בחר שלא לעשות זאת.
נדמה שהגיעה השעה: מותר לתבוע מהרצוג לאלץ את הממשלה להקים ועדת חקירה לאסון 7 באוקטובר, ועוד לפני כן לתבוע את הפסקת מלחמת עזה, או איך שלא יבחר נתניהו לקרוא לה.
אלה שמהדהדים את המסרים של נתניהו דורשים שוועדת החקירה שתקום תייצג מגזרים מגוונים מהעם. האמת, עם זאת, היא פשוטה: אין חיה כזאת.
בחוק ועדות החקירה נקבע שהוועדה תוקם על ידי נשיא בית המשפט העליון. כל הנוסחאות שמעלים בסביבת הממשלה, אין להן רגליים. זאת ועוד, מוטב גם שיפסיקו תומכי נתניהו להעלות דרישות לכלול בהנחיות לוועדה לחקור את ההתנתקות ואת הסכמי אוסלו. מה זה קשור?
ספוילר: הממשלה הנוכחית לא תקים שום ועדה. התיקון הגדול יתרחש רק אחרי חילופי השלטון אצלנו.
ג'ולי בראון, עיתונאית מה"מיאמי הראלד" שחקרה את פרשות ג'פרי אפשטיין ויחסיו עם דונאלד טראמפ, פירסמה ספר מרתק: "עיוות הצדק". בראיון איתה היא מדברת על אמת בסיסית שקשורה למקצוע שלנו: "בני אדם חייבים להבין שעיתונות איננה רק על סיפורי הצלחה. אם להיות ישרה, רוב הסיפורים קשורים בכישלונות ובעיוות של אורח החיים".
מכאן קיימת חשיבות רבה להסביר לקוראים שהעיסוק שלנו מחייב קודם כל להטיל ספק, ואחר כך להציג את המציאות כפי שהיא - ולא רק כפי שמושאי הכתיבה שלנו היו מצפים מאיתנו. בלי מורא ובלי משוא פנים.
מירי רגב ספק רמזה ספק הסבירה שהתקלות בנסיעה באוטובוסים מקורן באישור שהיועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה נותנת לחרדים ולקפלניסטים לחסום כבישים. כן, יועצת אשמה בכך שהתנועה חסומה, ובכך שהמלחמה נמשכת, ובכך שהמלחמה נעצרת, ובכך שהעולם מחרים אותנו - הכל רק באשמתה, אין ספק בכלל.
כפי שהגששים כבר קבעו: העולם מצחיק אז צוחקים.
או בוכים.