לעלייה בדפוסי ההצבעה למפלגות ימין פופוליסטיות באירופה יש מתווה דומה: הן מתחילות בכפרים ובעיירות שתושביהם מרגישים שהם נשארים מאחור והאליטות מביטות בהם בבוז, ולכן הם נוקמים בהצבעות מחאה למפלגות ימין שקשובות לתלונותיהן. משם, המפלגות האלו צברו יותר ויותר כוח, עד שזכו לאחיזה גם בערים הגדולות.
הדפוס הזה הופך לתבנית ביבשת. לאחר ההצלחות של מפלגות ימין וההשתתפותן בממשלות באיטליה, הולנד ופינלנד ועוד, תוצאות סקרים בסוף השבוע מראים כי מפלגות הימין ומועמדיהן מובילים לראשונה גם בשלושת הכלכלות הגדולות באירופה - בריטניה, צרפת וגרמניה.
המקרה של "אלטרנטיבה לגרמניה" הוא אולי המעניין מבין השלושה. בעוד שבצרפת, ההגירה המוסלמית הזניקה את החזית הלאומית, מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן, והמאבק בהגירה מונע כעת מהפחד של אזרחים צרפתים על ביטחונם האישי ועל צביון חייהם המאוים על ידי מהגרים, הרי שבגרמניה התמונה סבוכה מעט יותר, גם בגלל העבר שלה וגם בגלל התפתחויות עכשוויות בה.
עם 26 אחוזי תמיכה (לעומת 24 אחוז למפלגת השלטון של הקנצלר פרידריך מרץ), מפלגת ימין פשיסטית הנמצאת תחת מעכב של שב"כ הגרמני בגלל הגדרתה כקיצונית, מובילה בסקרים בפעם הראשונה מאז סיום השלטון הנאצי. מדובר ביותר מהכפלת כוחה של "אלטרנטיבה לגרמניה" בשמונה השנים האחרונות.
העלייה הזו מגיעה מגיעה למרות שהממשלה הגרמנית הנוכחית הידקה את התקנות לגבי כניסת מהגרים וגירושם מהמדינה, מה שהוביל לירידה ניכרת במספר המהגרים שנכנסים לגרמניה ומצליחים להישאר בה. את התופעה, שבה מפלגות שצמחו על מצע אנטי-הגירתי עולות בסקרים למרות קו אנטי-הגירתי של השלטון, ניתן לייחס לכמה סיבות: התושבים לא מרגישים בשינוי, נושא המהגרים כבר נטוע חזק בלב האזרחים, וגם שרבים מצביעים למפלגה גם על רקע אי-שביעות רצונם מהיבטים אחרים במדינה - מלבד המהגרים - כמו המצב הכלכלי והקצבה של מיליארדים לענייני חוץ כמו התמיכה באוקראינה.
בבריטניה, הימין הבריטי בהנהגת של נייג'ל פראג', ידידו של דונלד טראמפ, מרסק בסקרים את השמרנים והלייבור, שתי המפלגות שעיצבו את הפוליטיקה הבריטית במאה השנים האחרונות. בבריטניה, המהפך הזה קורם עור וגידים גם באופן פיזי: הממלכה הבריטית מוצפת בשבועות האחרונים ברבבות דגלי אנגליה המונפים על גשרים, תלויים על פנסי רחוב, מצוירים על המדרכות, וברחובות מרכזיים אלפי אנשים צועדים כשהם עטופים בהם.
הסיבות לכך מגוונות. ההגירה עולה בלי תשובה מהרשויות שממשיכות לשכן עשרות אלפי מבקשי מקלט בבתי מלון עד שיתברר המקרה שלהם. במקביל, פרשיות אונס חמורות מהעבר ומהווה, שבהן נאנסו אלפי נערות בריטיות מבתי מצוקה על ידי כנופיות מהגרים, הושתקו על ידי הרשויות מחשש פן יואשמו בגזענות. אך הסיבה העיקרית היא התחושה ההולכת וגדלה שהמרחב הציבורי בבריטניה נגזל מהבריטים, ונכבש, בעזרת הרשויות על ידי הפגנות פרו-פלסטיניות, שבחלק מהן הושחתו סמלים בריטיים ציבוריים.
צעדה נגד ההגירה
מגמה דומה אפשר לראות גם באוסטרליה הרחוקה. אתמול יצאו אלפים להפגין ברחבי המדינה, במסגרת מה שכונה "הצעדה למען אוסטרליה" - תשובתם של מתנגדי הגירה מהימין ל"צעדה למען פלסטין" שהוציאה החודש פעמיים לרחובות מאות אלפי בני אדם, לאות תמיכה בפלסטינים וגינוי למה שהם מציגים כ"רצח העם שמבצעת ישראל".
הפגנות הימין נגד ההגירה נערכו אתמול בסידני, במלבורן, באדלייד ובשורה של ערים אחרות, וכבר בתחילתן דווח על עימותים בין מפגינים מהימין למתנגדיהם מהשמאל, ובהם פעילים פרו-פלסטיניים. ההפגנות אינן מתקרבות בממדיהן לאלו שערכו תומכי הפלסטינים, אבל הן כן הצליחו להוציא לרחובות מספר לא מבוטל של פעילים.
