אלון בורנשטיין (41)
בעל חווה טיפולית
יער אודם
כמתמודד טראומה, אלון יודע עד כמה המרחב והשיקום חשובים ללוחמים. הם מגיעים הנה לפעמים היישר משדה הקרב, כשהם מחפשים את הרגיעה שמספקות החיות שהמגע איתן מסייע לעיבוד הטראומה
כאשר עוד צוות לוחם שיצא מעזה, שעדיין בוערת בקרבו, מגיע לחווה הטיפולית שביער אודם, המייסד והבעלים, אלון בורנשטיין, מקבל אותם בחיבוק עוטף ובעיניים מבינות.
כמי שלחם בצוק איתן ביחידת חילוץ והצלה, ורק לפני כמה שנים גילה שהוא בעצם סוחב פוסט-טראומה מאז, עבר בעצמו בדרך הריפוי שמציעים הטבע ובעלי החיים, וכבר קרוב לחמש שנים הוא מעביר את זה הלאה, בחלקת האלוהים שהקים ברמת הגולן.
לא רק בני אדם פצועי נפש וגוף משוקמים כאן, אלא גם בעלי חיים שננטשו, נפגעו או סבלו מהתעללויות, מוצאים בחווה מרחב של חמלה ומזור, לצד לוחמים, בני נוער בסיכון, ילדים עם מוגבלויות וכל מי שזקוק למקום וזמן כדי להירפא.
אלון, 41, שעבד בבניית סטים בתוכניות טלוויזיה מובילות כ"שטיסל", "רמזור" ועוד, נטש את השואו-ביזנס ועבר לרמת הגולן לפני 12 שנים, לאחר שהוזמן על ידי חבר'ה ממושב אודם לסייע להם לבנות גסטהאוס. כמה ימים בטבע הפראי, ספוג הצבעים העזים והחמצן הנקי, הספיקו לו כדי להבין שהוא נשאר, ולו רק כי הוא סוף-סוף מצליח לישון בלילה. מכאן החל המסע האישי והחברתי שהוביל אותו ב-2021 להקים את החווה הטיפולית, עוד לפני שהבין שמדובר בתהליך שנולד בכלל מהצורך שלו בשיקום עצמי.
את הנתיב החל לסלול עבורו ילד אוטיסט מהחברה הדרוזית, שאלון התנדב ללוות לאחר שהכיר את הוריו במפגשים בגולן. השניים יצאו מדי יום ליער אודם, ופגשו בגורת זאבים שעוד קודם לכן "אימצה" את אלון, ששם לב כיצד הקשר עם הגורה משפיע לטובה על נפשו של הילד. משם המשיך החיבור לבעלי חיים נוספים ולטבע, כשאלון יודע שהחיבור חשוב עבורו לא פחות מאשר לילד.
לימים הקשר בין שניהם התרופף, אלון נישא והפך לאבא, אבל גם לאחר שהילד שליווה הלך לעולמו, הלוחם הרגיש לא שוכח אותו ואומר היום שאחת ממטרות החווה היא לאפשר לכל ילד או מבוגר למצוא מרפא והקלה, באמצעות טבע ובעלי חיים.
החווה שלו, שקלטה אליה עם השנים שלל בעלי חיים פצועים ופגועים שאותם הוא מאכיל, משקם ומלטף מדי יום, היא גם מקום עלייה לרגל למשפחות וילדים. במלחמה, כשלא הגיעו מבקרים, היו לחווה פחות הכנסות, אבל אלון הרי לא יסרב לחלץ פרה שהותקפה ביער על ידי זאבים, ולא ידחה טיפול בעיזים הפיסחות ובסוסים העיוורים או בגמילה של כלב כנעני מכדורים פסיכיאטריים, לאחר שנזרק מהבית כשתקף תינוק. העלויות, המגיעות ל-25 אלף שקל בחודש, כולל תשלום המשכורות לצוות שעובד לצידו, משולמות מכיסו.
כמתמודד טראומה, אלון יודע עד כמה המרחב והשיקום חשובים גם לבעלי החיים וגם ללוחמים ובני משפחותיהם שלפעמים מגיעים הנה היישר משדה הקרב, ומחפשים את הרגיעה שמספקות החיות שכל מגע איתן ועם הפציעות שלהן מסייע בעיבוד הטראומה. הרי במלחמה, הדבר הראשון שעושים כדי לאפשר ללוחמים לתפקד הוא לדכא את הרגש, ואם נתקעים שם נוצר שבר.
ההולכים על ארבע יודעים לזהות את השבר, להריח את הבדידות ומבינים מה צריך האדם שמולם. הרי גם הן עברו סוג של טראומה לפני שהגיעו לחווה, ומשהו עמוק קורה בקשר שבין שני הצדדים. גם הקשר של אלון עם הלוחמים עושה הבדל גדול, בין באמצעות מעגלי שיח שהוא מקיים איתם, או סדנאות שהם עוברים בסביבה, כמו סדנת נשימה, טיפולי מים, והכל בתשלום למטפלים שאלון משיג מתרומות.
הוא מתאמץ שהמקום הייחודי שהקים ימשיך לפעול למען הלוחמים והלוחמות גם בימים המאתגרים הללו, בעיקר כשאנו עומדים בפני מה שהוא ואנשי מקצוע מגדירים כ"מגפה של הלם קרב וטראומה". אלון יודע היטב מה המשמעות, ועד כמה השהות כאן עוזרת ללוחמים, שבכלל עוד לא מבינים איזו דרך ארוכה צפויה להם. הוא הלך והולך בדרך הזו לפניהם, והוא עושה הכל כדי שהם לא ייפלו.
